Pão

11 וידבר יהוה אל־משה לאמר ׃

12 שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה ׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ ׃

15 ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה ׃

9 טוב־עין הוא יברך כי־נתן מלחמו לדל ׃

23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח ׃

24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן־שמים נתן למו ׃

25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע ׃

25 נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם ׃

3 ויענך וירעבך ויאכלך את־המן אשר לא־ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על־הלחם לבדו יחיה האדם כי על־כל־מוצא פי־יהוה יחיה האדם ׃

1 אמרתי אני בלבי לכה־נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם־הוא הבל ׃

2 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה־זה עשה ׃

31 ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש ׃

14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן־הארץ ׃

15 ויין ישמח לבב־אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב־אנוש יסעד ׃