Sabedoria
8 אשכילך ואורך בדרך־זו תלך איעצה עליך עיני ׃
8 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל־היכל־קדשך ביראתך ׃
11 תודיעני ארח חיים שבע שמחות את־פניך נעמות בימינך נצח ׃
13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה ׃
11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא־יכזבו מימיו ׃
10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי ׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו ׃
1 אל־תתהלל ביום מחר כי לא־תדע מה־ילד יום ׃
18 גל־עיני ואביטה נפלאות מתורתך ׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך ׃
12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה ׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי־הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא ׃ ס
3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך ׃
5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא ׃
5 אנשי־רע לא־יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל ׃
35 כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה ׃
12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה ׃
13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה ׃
2 בא־זדון ויבא קלון ואת־צנועים חכמה ׃
1 ויען איוב ויאמר ׃
2 אמנם ידעתי כי־כן ומה־יצדק אנוש עם־אל ׃
3 אם־יחפץ לריב עמו לא־יעננו אחת מני־אלף ׃
4 חכם לבב ואמיץ כח מי־הקשה אליו וישלם ׃
12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה ׃
13 לא־ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים ׃
14 תהום אמר לא בי־היא וים אמר אין עמדי ׃
15 לא־יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה ׃
16 לא־תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר ׃
17 לא־יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי־פז ׃
18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים ׃
19 לא־יערכנה פטדת־כוש בכתם טהור לא תסלה ׃ פ
20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה ׃
21 ונעלמה מעיני כל־חי ומעוף השמים נסתרה ׃
22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה ׃
17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל־ספר וחכמה ודניאל הבין בכל־חזון וחלמות ׃
4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את־יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים ׃
1 הוי הירדים מצרים לעזרה על־סוסים ישענו ויבטחו על־רכב כי רב ועל פרשים כי־עצמו מאד ולא שעו על־קדוש ישראל ואת־יהוה לא דרשו ׃
2 וגם־הוא חכם ויבא רע ואת־דבריו לא הסיר וקם על־בית מרעים ועל־עזרת פעלי און ׃
33 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה ׃
8 קנה־לב אהב נפשו שמר תבונה למצא־טוב ׃
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה ׃
9 כי־גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם ׃
10 רק־בזדון יתן מצה ואת־נועצים חכמה ׃
2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה ׃
3 והריחו ביראת יהוה ולא־למראה עיניו ישפוט ולא־למשמע אזניו יוכיח ׃
19 יהוה בחכמה יסד־ארץ כונן שמים בתבונה ׃
12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר־כבר עשוהו ׃
8 הגיד לך אדם מה־טוב ומה־יהוה דורש ממך כי אם־עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם־אלהיך ׃ פ
29 גם־זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה ׃ ס
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ׃
9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו ׃
8 חכם־לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט ׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון ׃
18 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה ׃
8 השמיעני בבקר חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי ׃
28 הלוא ידעת אם־לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו ׃
15 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם ׃
24 מה־רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך ׃
20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך ׃
16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים ׃
4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני ׃
5 הדריכני באמתך ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום ׃
5 בטח אל־יהוה בכל־לבך ואל־בינתך אל־תשען ׃
6 בכל־דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך ׃
8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה ׃
7 אל־תהי חכם בעיניך ירא את־יהוה וסור מרע ׃
30 פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט ׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי ׃
23 מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ ׃
3 נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה־לו ׃
12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים ׃
6 כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ ׃
23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא־לאיש הלך והכין את־צעדו ׃
23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא ׃
2 לא־יחפץ כסיל בתבונה כי אם־בהתגלות לבו ׃
6 כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה ׃
6 ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט ׃
20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא ׃
1 לאדם מערכי־לב ומיהוה מענה לשון ׃
26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח ׃
5 גדול אדונינו ורב־כח לתבונתו אין מספר ׃
15 לב נבון יקנה־דעת ואזן חכמים תבקש־דעת ׃
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני ׃
29 ארך אפים רב־תבונה וקצר־רוח מרים אולת ׃
16 קנה־חכמה מה־טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף ׃
4 והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך ׃
22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך ׃
105 נר־לרגלי דברך ואור לנתיבתי ׃
10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא־מנעתי את־לבי מכל־שמחה כי־לבי שמח מכל־עמלי וזה־היה חלקי מכל־עמלי ׃
1 אשרי־האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב ׃
2 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ׃
130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים ׃
9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו ׃
10 למדני לעשות רצונך כי־אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור ׃
11 למען־שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי ׃
11 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי ׃
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו ׃ פ