8 אל־תקצף יהוה עד־מאד ואל־לעד תזכר עון הן הבט־נא עמך כלנו ׃
9 הוי רב את־יצרו חרש את־חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה־תעשה ופעלך אין־ידים לו ׃ ס
34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי־מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה ׃
8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני ׃
9 זכר־נא כי־כחמר עשיתני ואל־עפר תשיבני ׃
23 כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע ׃
1 הדבר אשר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר ׃
2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את־דברי ׃
3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על־האבנים ׃
4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות ׃ פ
5 ויהי דבר־יהוה אלי לאמור ׃
6 הכיוצר הזה לא־אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם־יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן־אתם בידי בית ישראל ׃ ס
16 הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין ׃
2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר ׃ ס