11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃
12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃
14 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃
16 והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃
17 כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃
19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃
32 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃
3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃
8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
4 האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים׃
3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃
4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃
5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
21 ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃
22 הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃
10 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
20 ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃
18 נוסו מן הזנות כל חטא אשר יעשה אותו האדם מחוץ לגופו הוא והזונה חטא בעצם גופו׃
19 וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃
20 עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות׃
21 צרות עין ושפיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים׃
19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃
20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃
14 לא תנאף׃
32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃
34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃
35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃
18 כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃
19 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃
27 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃
28 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃
4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃
5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃
6 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃
7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃
8 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃
9 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃
10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃
11 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃
28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃
29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃
8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃
14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃