1 ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
12 הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃
35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃
36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃
37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃
38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃
39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃
40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃
4 כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃
11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃
16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃
11 כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃
13 אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃
38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃
14 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃
15 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃
16 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃
17 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃
35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃
36 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃
37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃
38 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃
33 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃
34 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
13 השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃
42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃
28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃
17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃
17 ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃
2 שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃