1 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃
2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃
3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃
4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃
11 גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃
5 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃
30 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃
31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃
7 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃
8 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל׃
9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃
10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃
6 ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃
11 בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃
12 בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים׃
13 יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים׃
9 במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃
17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות׃
18 ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃
19 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃
12 אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מופת למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה׃
13 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃
13 וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃
1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃
1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃
2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃
3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
19 שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃
20 אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
21 כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
22 שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃
28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃
29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃
1 שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃
2 כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃
3 למען ייטב לך ולמען יאריכן ימיך על האדמה׃
5 וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
6 השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃
9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃
29 תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃
14 כתבתי אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתבתי אליכם הבחורים יען כי חזקתם ודבר האלהים שכן בקרבכם והתגברתם על הרע׃
27 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃
6 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי׃
7 ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר׃
8 אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה׃
11 כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃
12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃
13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃
14 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃
1 שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃
2 כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃