6 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃
30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃
31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃
32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃
5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃
21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃
22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃
23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃
24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃
25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃
26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃
27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃
28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃
29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃
30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃
1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃
2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃
3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃
4 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃
1 אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃
2 כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃
3 וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃
2 כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃
3 ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃
4 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃
12 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃
6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃
7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃
7 אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃
8 והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃
9 על החטא כי לא האמינו בי׃
8 שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה׃
4 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃
17 כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃
38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃
39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃
12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃
14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃