15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃
3 יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃
4 אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃
1 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃
7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃
8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃
1 אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃
21 מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃
19 שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃
9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃
10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃
11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃
12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃
26 איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃
9 על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃
10 למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃
11 וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃
2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃
36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃
37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
9 בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃
28 ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃
12 מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב׃
13 נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃
18 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃
4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃
28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃
2 יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃
19 ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃
3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃
4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃
6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃
30 פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃
31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃
5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃
6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃
7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃
8 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃
9 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃