Pão
32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃
33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃
34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃
19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃
9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃
10 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃
11 את לחם חקנו תן לנו היום׃
11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃
12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃
13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃
14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃
15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃
9 טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃
23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
25 נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃
3 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃
5 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃
6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃
8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃
9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃
10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃
11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃
12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
1 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃
2 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃
4 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃
31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃
16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃
17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃
38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃
40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃
41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃
42 ויאכלו כלם וישבעו׃
43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃
48 אנכי הוא לחם החיים׃
49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃
50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃
51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃
14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃