1 David tint conseil avec les chefs de milliers et de centaines, avec tous les princes.
2 Et David dit à toute l'assemblée d'Israël: Si vous le trouvez bon, et si cela vient de l'Eternel, notre Dieu, envoyons de tous côtés vers nos frères qui restent dans toutes les contrées d'Israël, et aussi vers les sacrificateurs et les Lévites dans les villes où sont leurs banlieues, afin qu'ils se réunissent à nous,
3 et ramenons auprès de nous l'arche de notre Dieu, car nous ne nous en sommes pas occupés du temps de Saül.
4 Toute l'assemblée décida de faire ainsi, car la chose parut convenable à tout le peuple.
5 David assembla tout Israël, depuis le Schichor d'Egypte jusqu'à l'entrée de Hamath, pour faire venir de Kirjath-Jearim l'arche de Dieu.
6 Et David, avec tout Israël, monta à Baala, à Kirjath-Jearim, qui est à Juda, pour faire monter de là l'arche de Dieu, devant laquelle est invoqué le nom de l'Eternel qui réside entre les chérubins.
7 Ils mirent sur un char neuf l'arche de Dieu, qu'ils emportèrent de la maison d'Abinadab: Uzza et Achjo conduisaient le char.
8 David et tout Israël dansaient devant Dieu de toute leur force, en chantant, et en jouant des harpes, des luths, des tambourins, des cymbales et des trompettes.
9 Lorsqu'ils furent arrivés à l'aire de Kidon, Uzza étendit la main pour saisir l'arche, parce que les boeufs la faisaient pencher.
10 La colère de l'Eternel s'enflamma contre Uzza, et l'Eternel le frappa parce qu'il avait étendu la main sur l'arche. Uzza mourut là, devant Dieu.
11 David fut irrité de ce que l'Eternel avait frappé Uzza d'un tel châtiment. Et ce lieu a été appelé jusqu'à ce jour Pérets-Uzza.
12 David eut peur de Dieu en ce jour-là, et il dit: Comment ferais-je entrer chez moi l'arche de Dieu?
13 David ne retira pas l'arche chez lui dans la cité de David, et il la fit conduire dans la maison d'Obed-Edom de Gath.
14 L'arche de Dieu resta trois mois dans la maison d'Obed-Edom, dans sa maison. Et l'Eternel bénit la maison d'Obed-Edom et tout ce qui lui appartenait.
1 א ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות--לכל נגיד
2 ב ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו
3 ג ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול
4 ד ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם
5 ה ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים
6 ו ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים--אשר נקרא שם
7 ז וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה
8 ח ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים--בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות
9 ט ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון--כי שמטו הבקר
10 י ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים
11 יא ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה
12 יב ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים
13 יג ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי
14 יד וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו--שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו {ס}