1 Le Seigneur, l'Eternel, m'envoya cette vision. Voici, il formait des sauterelles, Au moment où le regain commençait à croître; C'était le regain après la coupe du roi.
2 Et comme elles dévoraient entièrement l'herbe de la terre, Je dis: Seigneur Eternel, pardonne donc! Comment Jacob subsistera-t-il? Car il est si faible!
3 L'Eternel se repentit de cela. Cela n'arrivera pas, dit l'Eternel.
4 Le Seigneur, l'Eternel, m'envoya cette vision. Voici, le Seigneur, l'Eternel, proclamait le châtiment par le feu; Et le feu dévorait le grand abîme Et dévorait le champ.
5 Je dis: Seigneur Eternel, arrête donc! Comment Jacob subsistera-t-il? Car il est si faible!
6 L'Eternel se repentit de cela. Cela non plus n'arrivera pas, dit le Seigneur, l'Eternel.
7 Il m'envoya cette vision. Voici, le Seigneur se tenait sur un mur tiré au cordeau, Et il avait un niveau dans la main.
8 L'Eternel me dit: Que vois-tu, Amos? Je répondis: Un niveau. Et le Seigneur dit: Je mettrai le niveau au milieu de mon peuple d'Israël, Je ne lui pardonnerai plus;
9 Les hauts lieux d'Isaac seront ravagés; Les sanctuaires d'Israël seront détruits, Et je me lèverai contre la maison de Jéroboam avec l'épée.
10 Alors Amatsia, prêtre de Béthel, fit dire à Jéroboam, roi d'Israël: Amos conspire contre toi au milieu de la maison d'Israël; le pays ne peut supporter toutes ses paroles.
11 Car voici ce que dit Amos: Jéroboam mourra par l'épée, et Israël sera emmené captif loin de son pays.
12 Et Amatsia dit à Amos: Homme à visions, va-t-en, fuis dans le pays de Juda; manges-y ton pain, et là tu prophétiseras.
13 Mais ne continue pas à prophétiser à Béthel, car c'est un sanctuaire du roi, et c'est une maison royale.
14 Amos répondit à Amatsia: Je ne suis ni prophète, ni fils de prophète; mais je suis berger, et je cultive des sycomores.
15 L'Eternel m'a pris derrière le troupeau, et l'Eternel m'a dit: Va, prophétise à mon peuple d'Israël.
16 Ecoute maintenant la parole de l'Eternel, toi qui dis: Ne prophétise pas contre Israël, et ne parle pas contre la maison d'Isaac.
17 A cause de cela, voici ce que dit l'Eternel: Ta femme se prostituera dans la ville, tes fils et tes filles tomberont par l'épée, ton champ sera partagé au cordeau; et toi, tu mourras sur une terre impure, et Israël sera emmené captif loin de son pays.
1 א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך
2 ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא
3 ג נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה
4 ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק
5 ה ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב כי קטן הוא
6 ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה {פ}
7 ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך
8 ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו
9 ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב {ס}
10 י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו
11 יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו {ס}
12 יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא
13 יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא
14 יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים
15 טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל
16 טז ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק
17 יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו {פ}