1 Voici les noms des fils d'Israël, venus en Egypte avec Jacob et la famille de chacun d'eux:
2 Ruben, Siméon, Lévi, Juda,
3 Issacar, Zabulon, Benjamin,
4 Dan, Nephthali, Gad et Aser.
5 Les personnes issues de Jacob étaient au nombre de soixante-dix en tout. Joseph était alors en Egypte.
6 Joseph mourut, ainsi que tous ses frères et toute cette génération-là.
7 Les enfants d'Israël furent féconds et multiplièrent, ils s'accrurent et devinrent de plus en plus puissants. Et le pays en fut rempli.
8 Il s'éleva sur l'Egypte un nouveau roi, qui n'avait point connu Joseph.
9 Il dit à son peuple: Voilà les enfants d'Israël qui forment un peuple plus nombreux et plus puissant que nous.
10 Allons! montrons-nous habiles à son égard; empêchons qu'il ne s'accroisse, et que, s'il survient une guerre, il ne se joigne à nos ennemis, pour nous combattre et sortir ensuite du pays.
11 Et l'on établit sur lui des chefs de corvées, afin de l'accabler de travaux pénibles. C'est ainsi qu'il bâtit les villes de Pithom et de Ramsès, pour servir de magasins à Pharaon.
12 Mais plus on l'accablait, plus il multipliait et s'accroissait; et l'on prit en aversion les enfants d'Israël.
13 Alors les Egyptiens réduisirent les enfants d'Israël à une dure servitude.
14 Ils leur rendirent la vie amère par de rudes travaux en argile et en briques, et par tous les ouvrages des champs: et c'était avec cruauté qu'ils leur imposaient toutes ces charges.
15 Le roi d'Egypte parla aussi aux sages-femmes des Hébreux, nommées l'une Schiphra, et l'autre Pua.
16 Il leur dit: Quand vous accoucherez les femmes des Hébreux et que vous les verrez sur les sièges, si c'est un garçon, faites-le mourir; si c'est une fille, laissez-la vivre.
17 Mais les sages-femmes craignirent Dieu, et ne firent point ce que leur avait dit le roi d'Egypte; elles laissèrent vivre les enfants.
18 Le roi d'Egypte appela les sages-femmes, et leur dit: Pourquoi avez-vous agi ainsi, et avez-vous laissé vivre les enfants?
19 Les sages-femmes répondirent à Pharaon: C'est que les femmes des Hébreux ne sont pas comme les Egyptiennes; elles sont vigoureuses et elles accouchent avant l'arrivée de la sage-femme.
20 Dieu fit du bien aux sages-femmes; et le peuple multiplia et devint très nombreux.
21 Parce que les sages-femmes avaient eu la crainte de Dieu, Dieu fit prospérer leurs maisons.
22 Alors Pharaon donna cet ordre à tout son peuple: Vous jetterez dans le fleuve tout garçon qui naîtra, et vous laisserez vivre toutes les filles.
1 א ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
2 ב ראובן שמעון לוי ויהודה
3 ג יששכר זבולן ובנימן
4 ד דן ונפתלי גד ואשר
5 ה ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים
6 ו וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
7 ז ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם {פ}
8 ח ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
9 ט ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו
10 י הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
11 יא וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס
12 יב וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
13 יג ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
14 יד וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
15 טו ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
16 טז ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה
17 יז ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
18 יח ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
19 יט ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
20 כ וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד
21 כא ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים
22 כב ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון {פ}