1 Oracle sur Moab. La nuit même où elle est ravagée, Ar-Moab est détruite! La nuit même où elle est ravagée, Kir-Moab est détruite!...

2 On monte au temple et à Dibon, Sur les hauts lieux, pour pleurer; Moab est en lamentations, sur Nebo et sur Médeba: Toutes les têtes sont rasées, Toutes les barbes sont coupées.

3 Dans les rues, ils sont couverts de sacs; Sur les toits et dans les places, Tout gémit et fond en larmes.

4 Hesbon et Elealé poussent des cris, On entend leur voix jusqu'à Jahats; Même les guerriers de Moab se lamentent, Ils ont l'effroi dans l'âme.

5 Mon coeur gémit sur Moab, Dont les fugitifs se sauvent jusqu'à Tsoar, Jusqu'à Eglath-Schelischija; Car ils font, en pleurant, la montée de Luchith, Et ils jettent des cris de détresse sur le chemin de Choronaïm;

6 Car les eaux de Nimrim sont ravagées, L'herbe est desséchée, le gazon est détruit, La verdure a disparu.

7 C'est pourquoi ils ramassent ce qui leur reste, Et ils transportent leurs biens au delà du torrent des saules.

8 Car les cris environnent les frontières de Moab; Ses lamentations retentissent jusqu'à Eglaïm, Ses lamentations retentissent jusqu'à Beer-Elim.

9 Les eaux de Dimon sont pleines de sang, Et j'enverrai sur Dimon de nouveaux malheurs, Un lion contre les réchappés de Moab, Contre le reste du pays.

1 א משא מואב  כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

2 ב עלה הבית ודיבן הבמות לבכי  על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

3 ג בחוצתיו חגרו שק  על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

4 ד ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

5 ה לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה  כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

6 ו כי מי נמרים משמות יהיו  כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

7 ז על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

8 ח כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

9 ט כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה