1 Le Seigneur, l'Eternel des armées, Va ôter de Jérusalem et de Juda Tout appui et toute ressource, Toute ressource de pain Et toute ressource d'eau,

2 Le héros et l'homme de guerre, Le juge et le prophète, le devin et l'ancien,

3 Le chef de cinquante et le magistrat, Le conseiller, l'artisan distingué et l'habile enchanteur.

4 Je leur donnerai des jeunes gens pour chefs, Et des enfants domineront sur eux.

5 Il y aura réciprocité d'oppression parmi le peuple; L'un opprimera l'autre, chacun son prochain; Le jeune homme attaquera le vieillard, Et l'homme de rien celui qui est honoré.

6 On ira jusqu'à saisir son frère dans la maison paternelle: Tu as un habit, sois notre chef! Prends ces ruines sous ta main! -

7 Ce jour-là même il répondra: Je ne saurais être un médecin, Et dans ma maison il n'y a ni pain ni vêtement; Ne m'établissez pas chef du peuple!

8 Jérusalem chancelle, Et Juda s'écroule, Parce que leurs paroles et leurs oeuvres sont contre l'Eternel, Bravant les regards de sa majesté.

9 L'aspect de leur visage témoigne contre eux, Et, comme Sodome, ils publient leur crime, sans dissimuler. Malheur à leur âme! Car ils se préparent des maux.

10 Dites que le juste prospérera, Car il jouira du fruit de ses oeuvres.

11 Malheur au méchant! il sera dans l'infortune, Car il recueillera le produit de ses mains.

12 Mon peuple a pour oppresseurs des enfants, Et des femmes dominent sur lui; Mon peuple, ceux qui te conduisent t'égarent, Et ils corrompent la voie dans laquelle tu marches.

13 L'Eternel se présente pour plaider, Il est debout pour juger les peuples.

14 L'Eternel entre en jugement Avec les anciens de son peuple et avec ses chefs: Vous avez brouté la vigne! La dépouille du pauvre est dans vos maisons!

15 De quel droit foulez-vous mon peuple, Et écrasez-vous la face des pauvres? Dit le Seigneur, l'Eternel des armées.

16 L'Eternel dit: Parce que les filles de Sion sont orgueilleuses, Et qu'elles marchent le cou tendu Et les regards effrontés, Parce qu'elles vont à petits pas, Et qu'elles font résonner les boucles de leurs pieds,

17 Le Seigneur rendra chauve le sommet de la tête des filles de Sion, L'Eternel découvrira leur nudité.

18 En ce jour, le Seigneur ôtera les boucles qui servent d'ornement à leurs pieds, Et les filets et les croissants;

19 Les pendants d'oreilles, les bracelets et les voiles;

20 Les diadèmes, les chaînettes des pieds et les ceintures, Les boîtes de senteur et les amulettes;

21 Les bagues et les anneaux du nez;

22 Les vêtements précieux et les larges tuniques, Les manteaux et les gibecières;

23 Les miroirs et les chemises fines, Les turbans et les surtouts légers.

24 Au lieu de parfum, il y aura de l'infection; Au lieu de ceinture, une corde; Au lieu de cheveux bouclés, une tête chauve; Au lieu d'un large manteau, un sac étroit; Une marque flétrissante, au lieu de beauté.

25 Tes hommes tomberont sous le glaive, Et tes héros dans le combat.

26 Les portes de Sion gémiront et seront dans le deuil; Dépouillée, elle s'assiéra par terre.

1 א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה  כל משען לחם וכל משען מים

2 ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן

3 ג שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש

4 ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם

5 ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

6 ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך

7 ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם

8 ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל  כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו

9 ט הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה

10 י אמרו צדיק כי טוב  כי פרי מעלליהם יאכלו

11 יא אוי לרשע רע  כי גמול ידיו יעשה לו

12 יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו  {פ}

13 יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים

14 יד יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם

15 טו מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו  נאם אדני יהוה צבאות  {ס}

16 טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה

17 יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה  {ס}

18 יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים

19 יט הנטפות והשירות והרעלות

20 כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים

21 כא הטבעות ונזמי האף

22 כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים

23 כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים

24 כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק  כי תחת יפי

25 כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה

26 כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב