1 Eliphaz de Théman prit la parole et dit:
2 Le sage répond-il par un vain savoir? Se gonfle-t-il la poitrine du vent d'orient?
3 Est-ce par d'inutiles propos qu'il se défend? Est-ce par des discours qui ne servent à rien?
4 Toi, tu détruis même la crainte de Dieu, Tu anéantis tout mouvement de piété devant Dieu.
5 Ton iniquité dirige ta bouche, Et tu prends le langage des hommes rusés.
6 Ce n'est pas moi, c'est ta bouche qui te condamne. Ce sont tes lèvres qui déposent contre toi.
7 Es-tu né le premier des hommes? As-tu été enfanté avant les collines?
8 As-tu reçu les confidences de Dieu? As-tu dérobé la sagesse à ton profit?
9 Que sais-tu que nous ne sachions pas? Quelle connaissance as-tu que nous n'ayons pas?
10 Il y a parmi nous des cheveux blancs, des vieillards, Plus riches de jours que ton père.
11 Tiens-tu pour peu de chose les consolations de Dieu, Et les paroles qui doucement se font entendre à toi?...
12 Où ton coeur t'entraîne-t-il, Et que signifie ce roulement de tes yeux?
13 Quoi! c'est contre Dieu que tu tournes ta colère Et que ta bouche exhale de pareils discours!
14 Qu'est-ce que l'homme, pour qu'il soit pur? Celui qui est né de la femme peut-il être juste?
15 Si Dieu n'a pas confiance en ses saints, Si les cieux ne sont pas purs devant lui,
16 Combien moins l'être abominable et pervers, L'homme qui boit l'iniquité comme l'eau!
17 Je vais te parler, écoute-moi! Je raconterai ce que j'ai vu,
18 Ce que les sages ont fait connaître, Ce qu'ils ont révélé, l'ayant appris de leurs pères.
19 A eux seuls appartenait le pays, Et parmi eux nul étranger n'était encore venu.
20 Le méchant passe dans l'angoisse tous les jours de sa vie, Toutes les années qui sont le partage de l'impie.
21 La voix de la terreur retentit à ses oreilles; Au sein de la paix, le dévastateur va fondre sur lui;
22 Il n'espère pas échapper aux ténèbres, Il voit l'épée qui le menace;
23 Il court çà et là pour chercher du pain, Il sait que le jour des ténèbres l'attend.
24 La détresse et l'angoisse l'épouvantent, Elles l'assaillent comme un roi prêt à combattre;
25 Car il a levé la main contre Dieu, Il a bravé le Tout-Puissant,
26 Il a eu l'audace de courir à lui Sous le dos épais de ses boucliers.
27 Il avait le visage couvert de graisse, Les flancs chargés d'embonpoint;
28 Et il habite des villes détruites, Des maisons abandonnées, Sur le point de tomber en ruines.
29 Il ne s'enrichira plus, sa fortune ne se relèvera pas, Sa prospérité ne s'étendra plus sur la terre.
30 Il ne pourra se dérober aux ténèbres, La flamme consumera ses rejetons, Et Dieu le fera périr par le souffle de sa bouche.
31 S'il a confiance dans le mal, il se trompe, Car le mal sera sa récompense.
32 Elle arrivera avant le terme de ses jours, Et son rameau ne verdira plus.
33 Il sera comme une vigne dépouillée de ses fruits encore verts, Comme un olivier dont on a fait tomber les fleurs.
34 La maison de l'impie deviendra stérile, Et le feu dévorera la tente de l'homme corrompu.
35 Il conçoit le mal et il enfante le mal, Il mûrit dans son sein des fruits qui le trompent.
1 א ויען אליפז התימני ויאמר br
2 ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו br
3 ג הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם br
4 ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל br
5 ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים br
6 ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך br
7 ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת br
8 ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה br
9 ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא br
10 י גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים br
11 יא המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך br
12 יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך br
13 יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין br
14 יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה br
15 טו הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו br
16 טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה br
17 יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה br
18 יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם br
19 יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם br
20 כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ br
21 כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו br
22 כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב br
23 כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך br
24 כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור br
25 כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר br
26 כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו br
27 כז כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל br
28 כח וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים br
29 כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם br
30 ל לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו br
31 לא אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו br
32 לב בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה br
33 לג יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו br
34 לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד br
35 לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה