1 Job prit la parole et dit:
2 Comme tu sais bien venir en aide à la faiblesse! Comme tu prêtes secours au bras sans force!
3 Quels bons conseils tu donnes à celui qui manque d'intelligence! Quelle abondance de sagesse tu fais paraître!
4 A qui s'adressent tes paroles? Et qui est-ce qui t'inspire?
5 Devant Dieu les ombres tremblent Au-dessous des eaux et de leurs habitants;
6 Devant lui le séjour des morts est nu, L'abîme n'a point de voile.
7 Il étend le septentrion sur le vide, Il suspend la terre sur le néant.
8 Il renferme les eaux dans ses nuages, Et les nuages n'éclatent pas sous leur poids.
9 Il couvre la face de son trône, Il répand sur lui sa nuée.
10 Il a tracé un cercle à la surface des eaux, Comme limite entre la lumière et les ténèbres.
11 Les colonnes du ciel s'ébranlent, Et s'étonnent à sa menace.
12 Par sa force il soulève la mer, Par son intelligence il en brise l'orgueil.
13 Son souffle donne au ciel la sérénité, Sa main transperce le serpent fuyard.
14 Ce sont là les bords de ses voies, C'est le bruit léger qui nous en parvient; Mais qui entendra le tonnerre de sa puissance?
1 א ויען איוב ויאמר br
2 ב מה-עזרת ללא-כח הושעת זרוע לא-עז br
3 ג מה-יעצת ללא חכמה ותשיה לרב הודעת br
4 ד את-מי הגדת מלין ונשמת-מי יצאה ממך br
5 ה הרפאים יחוללו-- מתחת מים ושכניהם br
6 ו ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון br
7 ז נטה צפון על-תהו תלה ארץ על-בלימה br
8 ח צרר-מים בעביו ולא-נבקע ענן תחתם br
9 ט מאחז פני-כסה פרשז עליו עננו br
10 י חק-חג על-פני-מים-- עד-תכלית אור עם-חשך br
11 יא עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו br
12 יב בכחו רגע הים ובתובנתו (ובתבונתו) מחץ רהב br
13 יג ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח br
14 יד הן-אלה קצות דרכו-- ומה-שמץ דבר נשמע-בו br ורעם גבורתו מי יתבונן