1 Souviens-toi, Eternel, de ce qui nous est arrivé! Regarde, vois notre opprobre!
2 Notre héritage a passé à des étrangers, Nos maisons à des inconnus.
3 Nous sommes orphelins, sans père; Nos mères sont comme des veuves.
4 Nous buvons notre eau à prix d'argent, Nous payons notre bois.
5 Nous sommes poursuivis, le joug sur le cou; Nous sommes épuisés, nous n'avons point de repos.
6 Nous avons tendu la main vers l'Egypte, vers l'Assyrie, Pour nous rassasier de pain.
7 Nos pères ont péché, ils ne sont plus, Et c'est nous qui portons la peine de leurs iniquités.
8 Des esclaves dominent sur nous, Et personne ne nous délivre de leurs mains.
9 Nous cherchons notre pain au péril de notre vie, Devant l'épée du désert.
10 Notre peau est brûlante comme un four, Par l'ardeur de la faim.
11 Ils ont déshonoré les femmes dans Sion, Les vierges dans les villes de Juda.
12 Des chefs ont été pendus par leurs mains; La personne des vieillards n'a pas été respectée.
13 Les jeunes hommes ont porté la meule, Les enfants chancelaient sous des fardeaux de bois.
14 Les vieillards ne vont plus à la porte, Les jeunes hommes ont cessé leurs chants.
15 La joie a disparu de nos coeurs, Le deuil a remplacé nos danses.
16 La couronne de notre tête est tombée! Malheur à nous, parce que nous avons péché!
17 Si notre coeur est souffrant, Si nos yeux sont obscurcis,
18 C'est que la montagne de Sion est ravagée, C'est que les renards s'y promènent.
19 Toi, l'Eternel, tu règnes à jamais; Ton trône subsiste de génération en génération.
20 Pourquoi nous oublierais-tu pour toujours, Nous abandonnerais-tu pour de longues années?
21 Fais-nous revenir vers toi, ô Eternel, et nous reviendrons! Donne-nous encore des jours comme ceux d'autrefois!
22 Nous aurais-tu entièrement rejetés, Et t'irriterais-tu contre nous jusqu'à l'excès!
1 א זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו
2 ב נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים
3 ג יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות
4 ד מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו
5 ה על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו
6 ו מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם
7 ז אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו
8 ח עבדים משלו בנו פרק אין מידם
9 ט בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר
10 י עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב
11 יא נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה
12 יב שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו
13 יג בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו
14 יד זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
15 טו שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו
16 טז נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו
17 יז על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו
18 יח על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו {פ}
19 יט אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור
20 כ למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים
21 כא השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם
22 כב כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד {ש}