1 Comme la neige en été, et la pluie pendant la moisson, Ainsi la gloire ne convient pas à un insensé.
2 Comme l'oiseau s'échappe, comme l'hirondelle s'envole, Ainsi la malédiction sans cause n'a point d'effet.
3 Le fouet est pour le cheval, le mors pour l'âne, Et la verge pour le dos des insensés.
4 Ne réponds pas à l'insensé selon sa folie, De peur que tu ne lui ressembles toi-même.
5 Réponds à l'insensé selon sa folie, Afin qu'il ne se regarde pas comme sage.
6 Il se coupe les pieds, il boit l'injustice, Celui qui donne des messages à un insensé.
7 Comme les jambes du boiteux sont faibles, Ainsi est une sentence dans la bouche des insensés.
8 C'est attacher une pierre à la fronde, Que d'accorder des honneurs à un insensé.
9 Comme une épine qui se dresse dans la main d'un homme ivre, Ainsi est une sentence dans la bouche des insensés.
10 Comme un archer qui blesse tout le monde, Ainsi est celui qui prend à gage les insensés et les premiers venus.
11 Comme un chien qui retourne à ce qu'il a vomi, Ainsi est un insensé qui revient à sa folie.
12 Si tu vois un homme qui se croit sage, Il y a plus à espérer d'un insensé que de lui.
13 Le paresseux dit: Il y a un lion sur le chemin, Il y a un lion dans les rues!
14 La porte tourne sur ses gonds, Et le paresseux sur son lit.
15 Le paresseux plonge sa main dans le plat, Et il trouve pénible de la ramener à sa bouche.
16 Le paresseux se croit plus sage Que sept hommes qui répondent avec bon sens.
17 Comme celui qui saisit un chien par les oreilles, Ainsi est un passant qui s'irrite pour une querelle où il n'a que faire.
18 Comme un furieux qui lance des flammes, Des flèches et la mort,
19 Ainsi est un homme qui trompe son prochain, Et qui dit: N'était-ce pas pour plaisanter?
20 Faute de bois, le feu s'éteint; Et quand il n'y a point de rapporteur, la querelle s'apaise.
21 Le charbon produit un brasier, et le bois du feu; Ainsi un homme querelleur échauffe une dispute.
22 Les paroles du rapporteur sont comme des friandises, Elles descendent jusqu'au fond des entrailles.
23 Comme des scories d'argent appliquées sur un vase de terre, Ainsi sont des lèvres brûlantes et un coeur mauvais.
24 Par ses lèvres celui qui hait se déguise, Et il met au dedans de lui la tromperie.
25 Lorsqu'il prend une voix douce, ne le crois pas, Car il y a sept abominations dans son coeur.
26 S'il cache sa haine sous la dissimulation, Sa méchanceté se révélera dans l'assemblée.
27 Celui qui creuse une fosse y tombe, Et la pierre revient sur celui qui la roule.
28 La langue fausse hait ceux qu'elle écrase, Et la bouche flatteuse prépare la ruine.
1 א כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד br
2 ב כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא br
3 ג שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים br
4 ד אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה br
5 ה ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו br
6 ו מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל br
7 ז דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים br
8 ח כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד br
9 ט חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים br
10 י רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים br
11 יא ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו br
12 יב ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו br
13 יג אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות br
14 יד הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו br
15 טו טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו br
16 טז חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם br
17 יז מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו br
18 יח כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות br
19 יט כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני br
20 כ באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון br
21 כא פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב
22 כב דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן br
23 כג כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע br
24 כד בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה br
25 כה כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו br
26 כו תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל br
27 כז כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב br
28 כח לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה