1 Au chef des chantres. Ne détruis pas. Hymne de David. Lorsqu'il se réfugia dans la caverne, poursuivi par Saül. Aie pitié de moi, ô Dieu, aie pitié de moi! Car en toi mon âme cherche un refuge; Je cherche un refuge à l'ombre de tes ailes, Jusqu'à ce que les calamités soient passées.
2 Je crie au Dieu Très-Haut, Au Dieu qui agit en ma faveur.
3 Il m'enverra du ciel le salut, Tandis que mon persécuteur se répand en outrages; -Pause. Dieu enverra sa bonté et sa fidélité.
4 Mon âme est parmi des lions; Je suis couché au milieu de gens qui vomissent la flamme, Au milieu d'hommes qui ont pour dents la lance et les flèches, Et dont la langue est un glaive tranchant.
5 Elève-toi sur les cieux, ô Dieu! Que ta gloire soit sur toute la terre!
6 Ils avaient tendu un filet sous mes pas: Mon âme se courbait; Ils avaient creusé une fosse devant moi: Ils y sont tombés. -Pause.
7 Mon coeur est affermi, ô Dieu! mon coeur est affermi; Je chanterai, je ferai retentir mes instruments.
8 Réveille-toi, mon âme! réveillez-vous, mon luth et ma harpe! Je réveillerai l'aurore.
9 Je te louerai parmi les peuples, Seigneur! Je te chanterai parmi les nations.
10 Car ta bonté atteint jusqu'aux cieux, Et ta fidélité jusqu'aux nues.
11 Elève-toi sur les cieux, ô Dieu! Que ta gloire soit sur toute la terre!
1 א למנצח אל-תשחת לדוד מכתם-- בברחו מפני-שאול במערה br
2 ב חנני אלהים חנני-- כי בך חסיה נפשי br ובצל-כנפיך אחסה-- עד יעבר הוות br
3 ג אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי br
4 ד ישלח משמים ויושיעני-- חרף שאפי סלה br ישלח אלהים חסדו ואמתו br
5 ה נפשי בתוך לבאם-- אשכבה להטים br בני-אדם--שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה br
6 ו רומה על-השמים אלהים על כל-הארץ כבודך br
7 ז רשת הכינו לפעמי-- כפף נפשי br כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה br
8 ח נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה br
9 ט עורה כבודי--עורה הנבל וכנור אעירה שחר br
10 י אודך בעמים אדני אזמרך בלאמים br
11 יא כי-גדל עד-שמים חסדך ועד-שחקים אמתך br [ (Psalms 57:12) יב רומה על-שמים אלהים על כל-הארץ כבודך ]