1 Et Hiram Roi de Tyr envoya des messagers à David, et du bois de cèdre, et des maçons, et des charpentiers, pour lui bâtir une maison.
2 Alors David connut que l'Eternel l'avait affermi Roi sur Israël, parce que son règne avait été fort élevé, pour l'amour de son peuple d'Israël.
3 Et David prit encore des femmes à Jérusalem, et il engendra encore des fils et des filles.
4 Et ce sont ici les noms des enfants qu'il eut à Jérusalem, Sammuah, Sobab, Nathan, Salomon,
5 Jibhar, Elisuah, Elpélet,
6 Nogah, Népheg, Japhiah,
7 Elisamah, Béël-jadah, et Eliphelet.
8 Or quand les Philistins eurent su que David avait été oint pour Roi sur tout Israël, ils montèrent tous pour chercher David; et David l'ayant appris, sortit au devant d'eux.
9 Et les Philistins vinrent, et se répandirent dans la vallée des Réphaïms.
10 Et David consulta Dieu, en disant : Monterai-je contre les Philistins, et les livreras-tu entre mes mains? Et l'Eternel lui répondit : Monte, et je les livrerai entre tes mains.
11 Alors ils montèrent à Bahal-pératsim, et David les battit là; et il dit : Dieu a fait écouler mes ennemis par ma main, comme un débordement d'eaux; c'est pourquoi on nomma ce lieu-là Bahal-pératsim.
12 Et ils laissèrent là leurs dieux; et David commanda qu'on les brûlât au feu.
13 Et les Philistins se répandirent encore une autre fois dans cette même vallée.
14 Et David consulta encore Dieu; et Dieu lui répondit : Tu ne monteras point vers eux, mais tu tournoieras autour d'eux, et tu iras contr'eux vis-à-vis des mûriers.
15 Et sitôt que tu auras entendu aux sommets des mûriers un bruit [comme de gens] qui marchent, tu sortiras alors au combat; car Dieu sera sorti devant toi pour frapper le camp des Philistins.
16 David donc fit selon ce que Dieu lui avait commandé; et on frappa le camp des Philistins, depuis Gabaon jusqu'à Guézer.
17 Ainsi la renommée de David se répandit par tous ces pays-là; et l'Eternel remplit de frayeur toutes ces nations-là, [au seul nom de David].
1 א וישלח חירם (חורם) מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים--לבנות לו בית
2 ב וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל {ס}
3 ג ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות
4 ד ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה
5 ה ויבחר ואלישוע ואלפלט
6 ו ונגה ונפג ויפיע
7 ז ואלישמע ובעלידע ואליפלט {פ} br
8 ח וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם
9 ט ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים
10 י וישאל דויד באלהים לאמר--האעלה על פלשתיים (פלשתים) ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך
11 יא ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא--בעל פרצים
12 יב ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש {פ} br
13 יג ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק
14 יד וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים
15 טו ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים--אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים
16 טז ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה
17 יז ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים