1 Et il arriva que quand Samuel fut devenu vieux, il établit ses fils pour Juges sur Israël.

2 Son fils premier-né avait nom Joël; et le second avait nom Abija; [et] ils jugeaient à Beersébah.

3 Mais ses fils ne suivaient point son exemple, car ils se détournaient après le gain déshonnête; ils prenaient des présents, et ils s'éloignaient de la justice.

4 C'est pourquoi tous les Anciens d'Israël s'assemblèrent, et vinrent vers Samuel à Rama;

5 Et lui dirent : Voici, tu es devenu vieux, et tes fils ne suivent point tes voies; maintenant établis sur nous un Roi pour nous juger comme en ont toutes les nations.

6 Et Samuel fut affligé de ce qu'ils lui avaient dit : Etablis sur nous un Roi pour nous juger; et Samuel fit requête à l'Eternel.

7 Et l'Eternel dit à Samuel : Obéis à la voix du peuple en tout ce qu'ils te diront : car ce n'est pas toi qu'ils ont rejeté, mais c'est moi qu'ils ont rejeté, afin que je ne règne point sur eux.

8 Selon toutes les actions qu'ils ont faites depuis le jour que je les ai fait monter hors d'Egypte jusques à ce jour, et qu'ils m'ont abandonné, et ont servi d'autres dieux; ainsi en font-ils aussi à ton égard.

9 Maintenant donc obéis à leur voix; mais ne manque point de leur protester, et de leur déclarer comment le Roi qui régnera sur eux, les traitera.

10 Ainsi Samuel dit toutes les paroles de l'Eternel, au peuple qui lui avait demandé un Roi.

11 Il leur dit donc : Ce sera ici la manière en laquelle vous traitera le Roi qui régnera sur vous. Il prendra vos fils et les mettra sur ses chariots, et parmi ses gens de cheval, et ils courront devant son chariot.

12 [Il les prendra] aussi pour les établir Gouverneurs sur milliers, et Gouverneurs sur cinquantaines, pour faire son labourage, pour faire sa moisson, et pour faire ses instruments de guerre, et [tout] l'attirail de ses chariots.

13 Il prendra aussi vos filles pour en faire des parfumeuses, des cuisinières, et des boulangères.

14 Il prendra aussi vos champs, vos vignes; et les terres où sont vos bons oliviers, et il [les] donnera à ses serviteurs.

15 Il dîmera ce que vous aurez semé et ce que vous aurez vendangé, et il le donnera à ses Eunuques, et à ses serviteurs.

16 Il prendra vos serviteurs, et vos servantes, et l'élite de vos jeunes gens, et vos ânes, et les emploiera à ses ouvrages.

17 Il dîmera vos troupeaux, et vous serez ses esclaves.

18 En ce jour-là vous crierez à cause de votre Roi que vous vous serez choisi, mais l'Eternel ne vous exaucera point en ce jour-là.

19 Mais le peuple ne voulut point acquiescer au discours de Samuel, et ils dirent : Non; mais il y aura un Roi sur nous.

20 Nous serons aussi comme toutes les nations; et notre Roi nous jugera, il sortira devant nous, et il conduira nos guerres.

21 Samuel donc entendit toutes les paroles du peuple, et les rapporta à l'Eternel.

22 Et l'Eternel dit à Samuel : Obéis à leur voix, et établis leur un Roi. Et Samuel dit à ceux d'Israël : Allez-vous-en chacun en sa ville.

1 א ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל

2 ב ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה--שפטים בבאר שבע

3 ג ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד--ויטו משפט  {פ}

4 ד ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה

5 ה ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו--ככל הגוים

6 ו וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה  {פ}

7 ז ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך  כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם

8 ח ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אותם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים--כן המה עשים גם לך

9 ט ועתה שמע בקולם  אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם  {ס}

10 י ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך  {ס}

11 יא ויאמר--זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם  את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו

12 יב ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו

13 יג ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות

14 יד ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים--יקח ונתן לעבדיו

15 טו וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו

16 טז ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם--יקח ועשה למלאכתו

17 יז צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים

18 יח וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא

19 יט וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו

20 כ והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו

21 כא וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה  {פ}

22 כב ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו  {פ}