1 Or la reine de Séba ayant ouï parler de la renommée de Salomon, vint à Jérusalem, pour éprouver Salomon par des questions obscures, ayant un fort grand train, et des chameaux qui portaient des choses aromatiques, et une grande quantité d'or, et de pierres précieuses; et étant venue auprès de Salomon, elle lui parla de tout ce qu'elle avait en son cœur.

2 Et Salomon lui expliqua tout ce qu'elle avait proposé, en sorte qu'il n'y eut rien que Salomon n'entendît, et qu'il ne lui expliquât.

3 Et la reine de Séba voyant la sagesse de Salomon, et la maison qu'il avait bâtie,

4 Et les mets de sa table, les logements de ses serviteurs, l'ordre du service de ses officiers, leurs vêtements, ses échansons, et leurs vêtements, et la montée par laquelle il montait dans la maison de l'Eternel, fut toute ravie hors d'elle-même.

5 Et elle dit au Roi : Ce que j'ai ouï dire dans mon pays de ton état et de ta sagesse, est véritable.

6 Et je n'ai point cru ce qu'on en disait, jusqu'à ce que je suis venue, et que mes yeux l'ont vu, et voici, on ne m'avait pas rapporté la moitié de la grandeur de ta sagesse; tu surpasses le bruit que j'en avais ouï.

7 Ô que bienheureux sont tes gens! ô que bienheureux sont tes serviteurs qui se tiennent continuellement devant toi, et qui entendent les paroles de ta sagesse!

8 Béni soit l'Eternel ton Dieu, qui t'a eu pour agréable, en te mettant sur son trône, afin que tu sois Roi pour l'Eternel ton Dieu! Parce que ton Dieu aime Israël, pour le faire subsister à toujours, il t'a établi Roi sur eux, afin que tu exerces le jugement et la justice.

9 Puis elle donna au Roi six vingts talents d'or, et des choses aromatiques en abondance, et des pierres précieuses; et jamais il n'y eut depuis cela de telles choses aromatiques, que celles que la reine de Séba donna au Roi Salomon.

10 Et les serviteurs de Hiram, et les serviteurs de Salomon, qui avaient apporté de l'or d'Ophir, apportèrent du bois d'Algummim, et des pierres précieuses.

11 Et le Roi fit de ce bois d'Algummim les chemins qui allaient à la maison de l'Eternel, et à la maison Royale, et des violons et des musettes pour les chantres. On n'avait point vu de ce bois auparavant dans le pays de Juda.

12 Et le Roi Salomon donna à la reine de Séba tout ce qu'elle souhaita, et tout ce qu'elle lui demanda, excepté de ce qu'elle avait apporté au Roi. Puis elle s'en retourna, et revint en son pays, elle et ses serviteurs.

13 Le poids de l'or qui revenait chaque année à Salomon, était de six cent soixante et six talents d'or;

14 Sans [ce qui lui revenait] des facteurs des marchands en gros, et [sans ce que lui] apportaient les marchands qui vendaient en détail, et tous les Rois d'Arabie, et les Gouverneurs de ces pays-là, qui apportaient de l'or et de l'argent à Salomon.

15 Le Roi Salomon fit aussi deux cents grands boucliers d'or étendu au marteau, employant pour chaque bouclier six cents [pièces] d'or étendu au marteau;

16 Et trois cents [autres] boucliers d'or étendu au marteau, employant trois cents pièces d'or pour chaque bouclier; et le Roi les mit dans la maison du parc du Liban.

17 Le Roi fit aussi un grand trône d'ivoire, qu'il couvrit de pur or.

18 Et ce trône avait six degrés, et un marche-pied d'or, fait en pente, et le tout tenait au trône, et des accoudoirs de côté et d'autre à l'endroit du siège; et deux lions étaient près des accoudoirs.

19 Il y avait aussi douze lions sur les six degrés du trône de côté et d'autre; il ne s'en était point fait de tel dans aucun Royaume.

20 Et toute la vaisselle du buffet du Roi Salomon était d'or, et tous les vaisseaux de la maison du parc du Liban étaient de fin or. Il n'y en avait point d'argent; l'argent n'était rien estimé aux jours de Salomon.

21 Car les navires du Roi allaient en Tarsis avec les serviteurs de Hiram; et les navires de Tarsis revenaient en trois ans une fois, apportant de l'or, de l'argent, de l'ivoire, des singes, et des paons.

22 Ainsi le Roi Salomon fut plus grand que tous les Rois de la terre, tant en richesses qu'en sagesse.

23 Et tous les Rois de la terre cherchaient de voir la face de Salomon, pour entendre la sagesse que Dieu avait mise dans son cœur.

24 Et chacun d'eux lui apportait son présent, [savoir] des vaisseaux d'argent, des vaisseaux d'or, des vêtements, des armes et des choses aromatiques, [et lui amenait] des chevaux, et des mulets chaque année.

25 Salomon avait quatre mille écuries pour des chevaux, et des chariots; et douze mille hommes de cheval, qu'il mit dans les villes où il tenait ses chariots, et auprès du Roi à Jérusalem.

26 Et il dominait sur tous les Rois, depuis le fleuve jusqu'au pays des Philistins, et jusqu'à la frontière d'Egypte.

27 Et le Roi fit que l'argent n'était pas plus prisé à Jérusalem que les pierres; et les cèdres, que les figuiers sauvages qui sont dans les plaines, tant il y en avait.

28 Car on tirait d'Egypte des chevaux pour Salomon, et [d'autres choses] de tous les pays.

29 Le reste des faits de Salomon, tant les premiers que les derniers, n'est-il pas écrit au Livre de Nathan le Prophète, et dans la prophétie d'Ahija Silonite, et dans la Vision de Jeddo le Voyant, touchant Jéroboam fils de Nébat?

30 Et Salomon régna quarante ans à Jérusalem sur tout Israël.

31 Puis il s'endormit avec ses pères, et on l'ensevelit en la Cité de David son père, et Roboam son fils régna en sa place.

1 א ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה

2 ב ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה

3 ג ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה--והבית אשר בנה

4 ד ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח

5 ה ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך

6 ו ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך  יספת על השמועה אשר שמעתי

7 ז אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה--העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך

8 ח יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך  באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה

9 ט ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד--ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה

10 י וגם עבדי חירם (חורם) ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה

11 יא ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה

12 יב והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה  {פ} br

13 יג ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות וששים ושש ככרי זהב

14 יד לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה

15 טו ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט  שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת

16 טז ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון

17 יז ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור

18 יח ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות

19 יט ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה

20 כ וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור  אין כסף נחשב בימי שלמה--למאומה

21 כא כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם  אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים  {פ} br

22 כב ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר וחכמה

23 כג וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה--לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו

24 כד והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה  {ס}

25 כה ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם

26 כו ויהי מושל בכל המלכים--מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים

27 כז ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב

28 כח ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות

29 כט ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי (יעדו) החזה על ירבעם בן נבט

30 ל וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה

31 לא וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו  {פ} br