1 Or Achab avait soixante et dix fils à Samarie. Et Jéhu écrivit des Lettres et les envoya à Samarie aux principaux de Jizréhel, aux Anciens, et aux nourriciers d'Achab, leur mandant en ces termes :
2 Aussitôt que ces Lettres vous seront parvenues, à vous, qui avez avec vous les fils de votre maître, les chariots, les chevaux, la ville forte, et les armes;
3 Regardez qui est le plus considérable et le plus agréable d'entre les fils de votre maître, et mettez-le sur le trône de son père, et combattez pour la maison de votre maître.
4 Et ils eurent une très-grande peur, et dirent : Voilà, deux Rois n'ont point pu tenir contre lui, comment donc pourrions-nous nous soutenir?
5 Ceux-là donc qui avaient la charge de la maison, et ceux qui étaient commis sur la ville, et les Anciens, et les nourriciers mandèrent à Jéhu, en disant : Nous sommes tes serviteurs, nous ferons tout ce que tu nous diras; nous ne ferons personne Roi, fais ce qui te semblera bon.
6 Et il leur écrivit des Lettres pour la seconde fois, en ces termes : Si vous êtes à moi, et si vous obéissez à ma voix, prenez les têtes des fils de votre maître, et venez vers moi demain à cette heure-ci à Jizréhel. Or les fils du Roi, qui étaient soixante et dix-hommes, étaient avec les plus grands de la ville qui les nourrissaient.
7 Aussitôt donc que ces Lettres leur furent parvenues, ils prirent les fils du Roi, et mirent à mort soixante et dix hommes, et ayant mis leurs têtes dans des paniers, ils les lui envoyèrent à Jizréhel.
8 Et un messager vint qui le lui rapporta, et dit : Ils ont apporté les têtes des fils du Roi. Et il répondit : Mettez-les en deux monceaux à l'entrée de la porte, jusqu'au matin.
9 Et il sortit au matin, et s'étant arrêté, il dit à tout le peuple : Vous êtes justes; voici j'ai fait une ligue contre mon Seigneur, et je l'ai tué; et qui est-ce qui a frappé tous ceux-ci?
10 Sachez maintenant qu'il ne tombera rien en terre de la parole de l'Eternel, laquelle l'Eternel a prononcée contre la maison d'Achab; et que l'Eternel a fait ce dont il avait parlé par le moyen de son serviteur Elie.
11 Jéhu tua aussi tous ceux qui étaient demeurés de reste de la maison d'Achab à Jizréhel, et tous ceux qu'il avait avancés et ses familiers amis, et ses principaux officiers, en sorte qu'il ne lui en laissa pas un de reste.
12 Puis il se leva, et partit, et alla à Samarie; et comme il fut près d'une cabane de bergers sur le chemin,
13 Il trouva les frères d'Achazia Roi de Juda, et il leur dit : Qui êtes-vous? Et ils répondirent : Nous sommes les frères d'Achazia, et nous sommes descendus pour saluer les fils du Roi, et les fils de la reine.
14 Et il dit : Empoignez-les vifs. Et ils les empoignèrent tous vifs, et les mirent à mort, [savoir] quarante-deux hommes, auprès du puits de la cabane des bergers, et on n'en laissa pas un de reste.
15 Et [Jéhu] étant parti de là, trouva Jonadab fils de Réchab, qui venait au-devant de lui, lequel il salua, et lui dit : Ton cœur est-il aussi droit [envers moi] que mon cœur l'est à ton égard? Et Jonadab répondit : Il l'est; oui il l'est, donne-moi ta main; et il lui donna sa main, et le fit monter avec lui dans le chariot.
16 Puis il dit : Viens avec moi, et tu verras le zèle que j'ai pour l'Eternel. Ainsi on le mena dans son chariot.
17 Et quand [Jéhu] fut venu à Samarie, il tua tous ceux qui étaient demeurés de reste [de la maison] d'Achab à Samarie, jusqu'à ce qu'il eût tout exterminé, selon la parole que l'Eternel avait dite à Elie.
18 Puis Jéhu assembla tout le peuple, et leur dit : Achab n'a servi qu'un peu Bahal; mais Jéhu le servira beaucoup.
19 Maintenant donc appelez-moi tous les Prophètes de Bahal, tous ses serviteurs, et tous ses Sacrificateurs; qu'il n'y en manque pas un, car j'ai à faire un grand sacrifice à Bahal. Quiconque ne s'y trouvera pas il ne vivra point. Or Jéhu faisait cela par finesse, pour faire périr les serviteurs de Bahal.
20 Et Jéhu dit : Sanctifiez une fête solennelle à Bahal; et ils la publièrent.
21 Et Jéhu envoya par tout Israël, et tous les serviteurs de Bahal vinrent; il n'y en eut pas un qui n'y vînt; et ils entrèrent dans la maison de Bahal, et la maison de Bahal fut remplie depuis un bout jusqu'à l'autre.
22 Alors il dit à celui qui avait la charge du revestiaire : Tires-en des vêtements pour tous les serviteurs de Bahal; et il leur en tira des vêtements.
23 Et Jéhu et Jonadab fils de Réchab entrèrent dans la maison de Bahal, et [Jéhu] dit aux serviteurs de Bahal : Cherchez diligemment, et regardez que par hasard il n'y ait ici entre vous quelqu'un des serviteurs de l'Eternel; et prenez garde qu'il n'y ait que les seuls serviteurs de Bahal.
24 Ils entrèrent donc pour faire des sacrifices et des holocaustes. Or Jéhu avait fait mettre par dehors quatre-vingts hommes, et leur avait dit : S'il y a quelqu'un de ces hommes que je m'en vais mettre entre vos mains, qui en échappe, la vie de chacun de vous répondra pour la vie de cet homme.
25 Et il arriva que dès qu'on eut achevé de faire l'holocauste, Jéhu dit aux archers et aux capitaines : Entrez, tuez-les, [et] que nul n'échappe. Les archers donc et les capitaines les passèrent au fil de l'épée, et les jetèrent là, puis ils s'en allèrent jusqu'à la ville de la maison de Bahal.
26 Et ils tirèrent dehors les statues de la maison de Bahal, et les brûlèrent.
27 Et ils démolirent la statue de Bahal. Ils démolirent aussi la maison de Bahal, et la firent [servir] de retraits, jusqu'à ce jour.
28 Ainsi Jéhu extermina Bahal d'Israël.
29 Toutefois Jéhu ne se détourna point des péchés de Jéroboam fils de Nébat, par lesquels il avait fait pécher Israël, [savoir] des veaux d'or qui étaient à Bethel, et à Dan.
30 Et l'Eternel dit à Jéhu : Parce que tu as fort bien exécuté ce qui était droit devant moi, et que tu as fait à la maison d'Achab tout ce que j'avais en mon cœur, tes fils seront assis sur le trône d'Israël jusqu'à la quatrième génération.
31 Mais Jéhu ne prit point garde à marcher de tout son cœur dans la loi de l'Eternel le Dieu d'Israël, [et] il ne se détourna point des péchés de Jéroboam par lesquels il avait fait pécher Israël.
32 En ce temps-là l'Eternel commença à retrancher [quelque partie du Royaume] d'Israël, car Hazaël battit les Israëlites dans toutes les frontières.
33 Depuis le Jourdain jusqu'au soleil levant [savoir] dans tout le pays de Galaad, des Gadites, des Rubénites, et de ceux de Manassé, depuis Haroher, qui est sur le torrent d'Arnon, jusqu'en Galaad et en Basan.
34 Le reste des faits de Jéhu, tout ce, [dis-je], qu'il a fait, et tous ses exploits, ne sont-ils pas écrits au Livre des Chroniques des Rois d'Israël.
35 Et Jéhu s'endormit avec ses pères, et fut enseveli à Samarie; et Joachaz son fils régna en sa place.
36 Or les jours que Jéhu régna sur Israël à Samarie furent vingt-huit ans.
1 א ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר
2 ב ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק
3 ג וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם
4 ד ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו
5 ה וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמלך איש הטוב בעיניך עשה
6 ו ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם
7 ז ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה
8 ח ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער--עד הבקר
9 ט ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה
10 י דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה--את אשר דבר ביד עבדו אליהו
11 יא ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו--עד בלתי השאיר לו שריד
12 יב ויקם ויבא וילך שמרון--הוא בית עקד הרעים בדרך
13 יג ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה
14 יד ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם {ס}
15 טו וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה
16 טז ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו
17 יז ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמדו--כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו {פ}
18 יח ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה
19 יט ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל--כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל
20 כ ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל--ויקראו
21 כא וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה
22 כב ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש
23 כג ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה--כי אם עבדי הבעל לבדם
24 כד ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו
25 כה ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל
26 כו ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה
27 כז ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (למוצאות) עד היום
28 כח וישמד יהוא את הבעל מישראל
29 כט רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן {פ}
30 ל ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני--ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל
31 לא ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל--בכל לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל
32 לב בימים ההם--החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל
33 לג מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי--מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן
34 לד ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי ישראל
35 לה וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו
36 לו והימים אשר מלך יהוא על ישראל--עשרים ושמנה שנה בשמרון {פ}