1 Le Seigneur l'Eternel me fit voir cette vision, et voici, il formait des sauterelles au commencement que le regain croissait; et voici, c'était le regain d'après les fenaisons du Roi.

2 Et quand elles eurent achevé de manger l'herbe de la terre, alors je dis : Seigneur Eternel, sois propice, je te prie ; Comment se relèverait Jacob? car il est petit.

3 [Et] l'Eternel se repentit de cela. Cela n'arrivera point, dit l'Eternel.

4 [Puis] le Seigneur l'Eternel me fit voir cette vision : et voici, le Seigneur l'Eternel criait tout haut, qu'on fît jugement par feu; et [le feu] dévora un grand abîme, et il dévora aussi une pièce [de terre].

5 Et je dis : Seigneur Eternel! cesse, je te prie; comment se relèverait Jacob? car il est petit.

6 [Et] l'Eternel se repentit de cela. Cela aussi n'arrivera point, dit le Seigneur l'Eternel.

7 [Puis] il me fit voir cette vision : et voici, le Seigneur se tenait debout sur un mur fait au niveau, et il avait en sa main un niveau.

8 Et l'Eternel me dit : Que vois-tu, Amos? Et je répondis : Un niveau. Et le Seigneur me dit : Voici, je m'en vais mettre le niveau au milieu de mon peuple d'Israël, et je ne lui en passerai plus.

9 Et les hauts lieux d'Isaac seront désolés, et les sanctuaires d'Israël seront détruits; et je me dresserai contre la maison de Jéroboam avec l'épée.

10 Alors Amatsia, Sacrificateur de Béthel, envoya dire à Jéroboam Roi d'Israël : Amos a conspiré contre toi au milieu de la maison d'Israël; le pays ne pourrait pas porter toutes ses paroles.

11 Car ainsi a dit Amos : Jéroboam mourra par l'épée, et Israël ne manquera point d'être transporté hors de sa terre.

12 Puis Amatsia dit à Amos : Voyant, va, et t'enfuis au pays de Juda, et mange là [ton] pain, et y prophétise.

13 Mais ne continue plus de prophétiser à Béthel; car c'est le sanctuaire du Roi, et c'est la maison du Royaume.

14 Et Amos répondit, et dit à Amatsia : Je n'étais ni Prophète, ni fils de Prophète; mais j'étais un bouvier, et je cueillais des figues sauvages;

15 Et l'Eternel me prit d'après le troupeau, et l'Eternel me dit : Va, prophétise à mon peuple d'Israël.

16 Ecoute donc maintenant la parole de l'Eternel; Tu me dis : Ne prophétise plus contre Israël, et ne fais plus dégoutter [la parole] contre la maison d'Isaac.

17 C'est pourquoi ainsi a dit l'Eternel : Ta femme se prostituera dans la ville, et tes fils et tes filles tomberont par l'épée, et ta terre sera partagée au cordeau, et tu mourras en une terre souillée, et Israël ne manquera point d'être transporté hors de sa terre.

1 א כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש--אחר גזי המלך

2 ב והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב  כי קטן הוא

3 ג נחם יהוה על זאת  לא תהיה אמר יהוה

4 ד כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק

5 ה ואמר אדני יהוה חדל נא--מי יקום יעקב  כי קטן הוא

6 ו נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה  {פ}

7 ז כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך

8 ח ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו

9 ט ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב  {ס}

10 י וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר  קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל--לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו

11 יא כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל--גלה יגלה מעל אדמתו  {ס}

12 יב ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא

13 יג ובית אל לא תוסיף עוד להנבא  כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא

14 יד ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי  כי בוקר אנכי ובולס שקמים

15 טו ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל

16 טז ועתה שמע דבר יהוה  אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק

17 יז לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו  {פ}