1 Le Cantique des cantiques, qui est de Salomon. Qu'il me baise des baisers de sa bouche; car tes amours sont plus agréables que le vin.
2 A cause de l'odeur de tes excellents parfums, ton nom est [comme] un parfum répandu : c'est pourquoi les filles t'ont aimé.
3 Tire-moi, et nous courrons après toi; lorsque le Roi m'aura introduite dans ses cabinets, nous nous égayerons et nous nous réjouirons en toi; nous célébrerons tes amours plus que le vin; les hommes droits t'ont aimé.
4 Ô filles de Jérusalem, je suis brune, mais de bonne grâce; je suis comme les tentes de Kédar, et comme les courtines de Salomon.
5 Ne prenez pas garde à moi, de ce que je suis brune, car le soleil m'a regardée; les enfants de ma mère se sont mis en colère contre moi, ils m'ont mise à garder les vignes; et je n'ai point gardé la vigne qui était à moi.
6 Déclare-moi, toi qu'aime mon âme, où tu pais, et où tu fais reposer [ton troupeau] sur le midi; car pourquoi serais-je comme une femme errante vers les parcs de tes compagnons?
7 Si tu ne le sais pas, ô la plus belle d'entre les femmes! sors après les traces du troupeau, et pais tes chevrettes près des cabanes des bergers.
8 Ma grande amie, je te compare au plus beau couple de chevaux que j'aie aux chariots de Pharaon.
9 Tes joues ont bonne grâce avec les atours, et ton cou avec les colliers.
10 Nous te ferons des atours d'or, avec des boutons d'argent.
11 Tandis que le Roi a été assis à table, mon aspic a rendu son odeur.
12 Mon bien-aimé est avec moi comme un sachet de myrrhe; il passera la nuit entre mes mamelles.
13 Mon bien-aimé m'est comme une grappe de troëne dans les vignes d'Henguédi.
14 Te voilà belle, ma grande amie, te voilà belle; tes yeux sont [comme] ceux des colombes.
15 Te voilà beau, mon bien-aimé; que tu es agréable! aussi notre couche est-elle féconde.
16 Les poutres de nos maisons sont de cèdre, et nos soliveaux de sapin.
1 א big ש /big יר השירים אשר לשלמה
2 ב ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין
3 ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך
4 ד משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך {פ}
5 ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה
6 ו אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי
7 ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך
8 ח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים {פ}
9 ט לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי
10 י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים
11 יא תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף
12 יב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו
13 יג צרור המר דודי לי בין שדי ילין
14 יד אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי {ס}
15 טו הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים
16 טז הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה
17 יז קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים