1 Te voilà belle, ma grande amie, te voilà belle; tes yeux sont [comme] ceux des colombes entre tes tresses; tes cheveux sont comme [le poil] d'un troupeau de chèvres lesquelles on tond, [lorsqu'elles sont descendues] de la montagne de Galaad.

2 Tes dents sont comme un troupeau de brebis tondues, qui remontent du lavoir, et qui sont toutes deux à deux, et il n'y en a pas une qui manque.

3 Tes lèvres sont comme un fil teint en écarlate. Ton parler est gracieux; ta tempe est comme une pièce de pomme de grenade au dedans de tes tresses.

4 Ton cou est comme la tour de David, bâtie à créneaux, à laquelle pendent mille boucliers, et toutes les grands boucliers des vaillants hommes.

5 Tes deux mamelles sont comme deux faons jumeaux d'une chevrette, qui paissent parmi le muguet.

6 Avant que le vent du jour souffle, et que les ombres s'enfuient, je m'en irai à la montagne de myrrhe, et au coteau d'encens.

7 Tu es toute belle, ma grande amie, et il n'[y a] point de tache en toi.

8 Viens du Liban avec moi, mon Epouse, viens du Liban avec moi; regarde du sommet d'Amana, du sommet de Senir et de Hermon, des repaires des lions, et des montagnes des léopards.

9 Tu m'as ravi le cœur, ma sœur, mon Epouse ; tu m'as ravi le cœur, par l'un de tes yeux, et par l'un des colliers de ton cou.

10 Combien sont belles tes amours, ma sœur, mon épouse? combien sont tes amours meilleures que le vin? et l'odeur de tes parfums plus qu'aucune drogue aromatique?

11 Tes lèvres, mon Epouse, distillent des rayons de miel; le miel et le lait sont sous ta langue, et l'odeur de tes vêtements est comme l'odeur du Liban.

12 Ma sœur, mon Epouse, tu es un jardin clos, une source close; et une fontaine cachetée.

13 Tes rejetons sont un parc de grenadiers, avec des fruits délicieux, de troëne, avec l'aspic;

14 l'aspic et le safran, la canne odoriférante et le cinnamome, avec tout arbre d'encens; la myrrhe et l'aloès, avec toutes les principales drogues aromatiques.

15 Ô fontaine des jardins! ô puits d'eau vive! et ruisseaux coulant du Liban.

16 Lève-toi bise, et viens, vent du Midi, souffle dans mon jardin; afin que ses drogues aromatiques distillent. Que mon bien-aimé vienne en son jardin, et qu'il mange de ses fruits délicieux.

1 א הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד

2 ב שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה  שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

3 ג כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

4 ד כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים

5 ה שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים

6 ו עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה

7 ז כלך יפה רעיתי ומום אין בך  {ס}

8 ח אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים

9 ט לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך

10 י מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים

11 יא נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון  {ס}

12 יב גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום

13 יג שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים  כפרים עם נרדים

14 יד נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים

15 טו מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון

16 טז עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו