1 Plût à Dieu que tu me fusses comme un frère qui a sucé les mamelles de ma mère! je t'irais trouver dehors, je te baiserais, et on ne m'en mépriserait point.

2 Je t'amènerais, je t'introduirais dans la maison de ma mère, tu m'enseignerais, et je te ferais boire du vin mixtionné d'aromates, et du moût de mon grenadier.

3 Que sa main gauche soit sous ma tête, et que sa droite m'embrasse.

4 Je vous adjure, Filles de Jérusalem, que vous ne réveilliez point celle que j'aime, que vous ne la réveilliez point, jusqu'à ce qu'elle le veuille.

5 Qui est celle-ci qui monte du désert, mollement appuyée sur son bien-aimé? Je t'ai réveillée sous un pommier, là où ta mère t'a enfantée, là où celle qui t'a conçue, t'a enfanté.

6 Mets-moi comme un cachet sur ton cœur, comme un cachet sur ton bras; car l'amour est fort comme la mort, et la jalousie est cruelle comme le sépulcre; leurs embrasements sont des embrasements de feu, et une flamme très-véhémente.

7 Beaucoup d'eaux ne pourraient point éteindre cet amour-là, et les fleuves mêmes ne le pourraient pas noyer; si quelqu'un donnait tous les biens de sa maison pour cet amour, certainement on n'en tiendrait aucun compte.

8 Nous avons une petite sœur qui n'a pas encore de mamelles; que ferons nous à notre sœur le jour qu'on parlera d'elle?

9 Si elle est [comme] une muraille, nous bâtirons sur elle un palais d'argent; et si elle est [comme] une porte, nous la renforcerons d'un entablement de cèdre.

10 Je suis [comme] une muraille, et mes mamelles sont comme des tours; j'ai été alors si favorisée de lui, que j'ai trouvé la paix.

11 Salomon a eu une vigne en Bahalhamon, qu'il a donnée à des gardes, et chacun d'eux en doit apporter pour son fruit mille [pièces] d'argent.

12 Ma vigne, qui est à moi, est à mon commandement : Ô Salomon, que les mille [pièces d'argent soient] à toi, et [qu'il y en ait] deux cents pour les gardes du fruit de la vigne.

13 Ô toi qui habites dans les jardins, les amis sont attentifs à ta voix; fais que je l'entende.

14 Mon bien-aimé, fuis-t'en aussi vite qu'un chevreuil, ou qu'un faon de biche, sur les montagnes des drogues aromatiques.

1 א מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבזו לי

2 ב אנהגך אביאך אל בית אמי--תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני

3 ג שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני

4 ד השבעתי אתכם בנות ירושלם  מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ  {ס}

5 ה מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך--שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך

6 ו שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך--כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה  רשפיה--רשפי אש שלהבתיה

7 ז מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה--בוז יבוזו לו  {ס}

8 ח אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה

9 ט אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז

10 י אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום  {פ}

11 יא כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים  איש יבא בפריו אלף כסף

12 יב כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו

13 יג היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך--השמיעני

14 יד ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים--על הרי בשמים  {ש}