1 La réputation vaut mieux que le bon parfum; et le jour de la mort, que le jour de la naissance.

2 Il vaut mieux aller dans une maison de deuil, que d'aller dans une maison de festin; car en celle-là est la fin de tout homme, et le vivant met cela en son cœur.

3 Il vaut mieux être fâché que rire ; à cause que par la tristesse du visage le cœur devient joyeux.

4 Le cœur des sages est dans la maison du deuil; mais le cœur des fous est dans la maison de joie.

5 Il vaut mieux ouïr la répréhension du sage, que d'ouïr la chanson des fous.

6 Car tel qu'est le bruit des épines sous le chaudron, tel est le ris du fou; cela aussi est une vanité.

7 Certainement l'oppression fait perdre le sens au sage; et le don fait perdre l'entendement.

8 Mieux vaut la fin d'une chose, que son commencement. Mieux vaut l'homme qui est d'un esprit patient, que l'homme qui est d'un esprit hautain.

9 Ne te précipite point dans ton esprit pour te dépiter; car le dépit repose dans le sein des fous.

10 Ne dis point : D'où vient que les jours passés ont été meilleurs que ceux-ci? Car ce que tu t'enquiers de cela n'est pas de la sagesse.

11 La sagesse est bonne avec un héritage, et ceux qui voient le soleil reçoivent de l'avantage d'[elle].

12 Car [on est à couvert] à l'ombre de la sagesse, de même qu'à l'ombre de l'argent; mais la science a cet avantage, que la sagesse fait vivre celui qui en est doué.

13 Regarde l'œuvre de Dieu; car qui est-ce qui pourra redresser ce qu'il aura renversé?

14 Au jour du bien, use du bien, et au jour de l'adversité, prends-y garde; car Dieu a fait l'un à l'opposite de l'autre, afin que l'homme ne trouve rien à [redire] après lui.

15 J'ai vu tout ceci pendant les jours de ma vanité; il y a tel juste, qui périt dans sa justice; et il y a tel méchant, qui prolonge [ses jours] dans sa méchanceté.

16 Ne te crois pas trop juste, et ne te fais pas plus sage qu'il ne faut; pourquoi en serais-tu surpris?

17 Ne sois point trop remuant, et ne sois point fou; pourquoi mourrais-tu avant ton temps?

18 Il est bon que tu retiennes ceci, et aussi que tu ne retires point ta main de l'autre; car qui craint Dieu sort de tout.

19 La sagesse donne plus de force au sage, que dix Gouverneurs qui seraient dans une ville.

20 Certainement il n'y a point d'homme juste sur la terre, qui agisse [toujours] bien, et qui ne pèche point.

21 Ne mets point aussi ton cœur à toutes les paroles qu'on dira, afin que tu n'entendes pas ton serviteur médisant de toi.

22 Car aussi ton cœur a connu plusieurs fois que tu as pareillement mal parlé des autres.

23 J'ai essayé tout ceci avec sagesse, et j'ai dit : J'acquerrai de la sagesse; mais elle s'est éloignée de moi.

24 Ce qui a été, est bien loin, et il est enfoncé fort bas; qui le trouvera?

25 Moi et mon cœur nous nous sommes agités pour savoir, pour épier, et pour chercher la sagesse, et la raison [de tout]; et pour connaître la malice de la folie, de la bêtise, [et] des sottises;

26 Et j'ai trouvé que la femme qui est [comme] des rets, et dont le cœur est [comme] des filets, et dont les mains sont [comme] des liens, est une chose plus amère que la mort; celui qui est agréable à Dieu en échappera, mais le pécheur y sera pris.

27 Vois, dit l'Ecclésiaste, ce que j'ai trouvé en cherchant la raison de toutes choses, l'une après l'autre;

28 C'est, que jusqu'à présent mon âme a cherché, mais que je n'ai point trouvé, c'est, [dis-je], que j'ai bien trouvé un homme entre mille; mais pas une femme entre elles toutes.

29 Seulement voici ce que j'ai trouvé; c'est que Dieu a créé l'homme juste; mais ils ont cherché beaucoup de discours.

1 א big ט /big וב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו

2 ב טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה--באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו

3 ג טוב כעס משחוק  כי ברע פנים ייטב לב

4 ד לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה

5 ה טוב לשמע גערת חכם--מאיש שמע שיר כסילים

6 ו כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל

7 ז כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה

8 ח טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח

9 ט אל תבהל ברוחך לכעוס  כי כעס בחיק כסילים ינוח

10 י אל תאמר מה היה--שהימים הראשנים היו טובים מאלה  כי לא מחכמה שאלת על זה

11 יא טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש

12 יב כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה

13 יג ראה את מעשה האלהים  כי מי יוכל לתקן את אשר עותו

14 יד ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה

15 טו את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו

16 טז אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר  למה תשומם

17 יז אל תרשע הרבה ואל תהי סכל  למה תמות בלא עתך

18 יח טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך  כי ירא אלהים יצא את כלם

19 יט החכמה תעז לחכם--מעשרה שליטים אשר היו בעיר

20 כ כי אדם אין צדיק בארץ--אשר יעשה טוב ולא יחטא

21 כא גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך  אשר לא תשמע את עבדך מקללך

22 כב כי גם פעמים רבות ידע לבך  אשר גם את (אתה) קללת אחרים

23 כג כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני

24 כד רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו

25 כה סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות

26 כו ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה--אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה

27 כז ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון

28 כח אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי  אדם אחד מאלף מצאתי--ואשה בכל אלה לא מצאתי

29 כט לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים