1 La parole de l'Eternel me fut encore [adressée], en disant :

2 Et toi, fils d'homme, ne jugeras-tu pas, ne jugeras-tu pas la ville sanguinaire, et ne lui donneras-tu pas à connaître toutes ses abominations?

3 Tu diras donc, ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : ville qui répands le sang au dedans de toi, afin que ton temps vienne, et qui as fait des idoles à ton préjudice, pour [en] être souillée.

4 Tu t'es rendue coupable par ton sang que tu as répandu, et tu t'es souillée par tes idoles que tu as faites; tu as fait approcher tes jours, et tu es venue jusqu'à tes ans; c'est pourquoi je t'ai exposée en opprobre aux nations, et en dérision à tous les pays.

5 Celles qui sont près de toi, et celles qui [en] sont loin, se moqueront de toi, infâme de réputation, et remplie de troubles.

6 Voici, les Princes d'Israël ont contribué au dedans de toi, chacun selon sa force, à répandre le sang.

7 On a méprisé père et mère au dedans de toi; on a usé de tromperie à l'égard de l'étranger au dedans de toi; on a opprimé l'orphelin et la veuve au dedans de toi.

8 Tu as méprisé mes choses saintes, et profané mes Sabbats.

9 Des gens médisants ont été au dedans de toi pour répandre le sang, et ceux qui sont au dedans de toi ont mangé sur les montagnes; on a commis des actions énormes au milieu de toi.

10 [L'enfant] a découvert la nudité du père au dedans de toi, et on a humilié au dedans de toi la femme dans le temps de sa souillure.

11 Et l'un a commis abomination avec la femme de son prochain; et l'autre en commettant des actions énormes a souillé sa belle-fille; et l'autre a humilié sa sœur, fille de son père, au dedans de toi.

12 On a reçu au dedans de toi des présents pour répandre le sang; tu as pris de l'usure et du surcroît; et tu as fait un gain déshonnête sur tes prochains, en usant de tromperie; et tu m'as oublié, dit le Seigneur l'Eternel.

13 Et voici, j'ai frappé de mes mains l'une contre l'autre à cause de ton gain déshonnête que tu as fait, et à cause de ton sang qui a été répandu au dedans de toi.

14 Ton cœur pourra-t-il tenir ferme? ou tes mains seront-elles fortes aux jours que j'agirai contre toi? moi l'Eternel j'ai parlé, et je le ferai.

15 Et je te disperserai parmi les nations, je te vannerai par les pays, et je consumerai ta souillure, jusqu'à ce qu'il n'y en ait plus en toi.

16 Et tu seras partagée en toi-même en la présence des nations, et tu sauras que je suis l'Eternel.

17 Puis la parole de l'Eternel me fut [adressée], en disant :

18 Fils d'homme : la maison d'Israël m'est devenue [comme] de l'écume; eux tous sont de l'airain, de l'étain, du fer et du plomb dans un creuset; ils sont devenus [comme] une écume d'argent.

19 C'est pourquoi ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : parce que vous êtes tous devenus [comme] de l'écume, voici, je vais à cause de cela vous assembler au milieu de Jérusalem,

20 Comme qui assemblerait de l'argent, de l'airain, du fer, du plomb, et de l'étain dans un creuset, afin d'y souffler le feu pour les fondre; je vous assemblerai ainsi en ma colère, et en ma fureur, je me satisferai, et je vous fondrai.

21 Je vous assemblerai donc, je soufflerai contre vous le feu de ma fureur, et vous serez fondus au milieu de [Jérusalem].

22 Comme l'argent se fond dans le creuset, ainsi vous serez fondus au milieu d'elle, et vous saurez que moi l'Eternel j'ai répandu ma fureur sur vous.

23 La parole de l'Eternel me fut encore [adressée], en disant :

24 Fils d'homme, dis-lui : tu es une terre qui n'a pas été nettoyée ni mouillée de pluie au jour de l'indignation.

25 Il y a un complot de ses Prophètes au milieu d'elle; ils seront comme des lions rugissants, qui ravissent la proie : ils ont dévoré les âmes; ils ont emporté les richesses, et la gloire; ils ont multiplié les veuves au milieu d'elle.

26 Ses Sacrificateurs ont fait violence à ma Loi ; et ont profané mes choses saintes; ils n'ont point mis différence entre la chose sainte et la profane, ils n'ont point donné à connaître [la différence qu'il y a] entre la chose immonde et la nette, et ils ont caché leurs yeux de mes Sabbats, et j'ai été profané au milieu d'eux.

27 Ses principaux ont été au milieu d'elle comme des loups qui ravissent la proie, pour répandre le sang et pour détruire les âmes, pour s'adonner au gain déshonnête.

28 Ses Prophètes aussi les ont enduits de mortier mal lié; ils ont des visions fausses, et ils leur devinent le mensonge, en disant : ainsi a dit le Seigneur l'Eternel; et cependant l'Eternel n'avait point parlé.

29 Le peuple du pays a usé de tromperies, et ils ont ravi le bien d'autrui, et ont opprimé l'affligé et le pauvre, et ont foulé l'étranger contre tout droit.

30 Et j'ai cherché quelqu'un d'entre eux qui refît la cloison, et qui se tînt à la brèche devant moi pour le pays, afin que je ne le détruisisse point; mais je n'en ai point trouvé.

31 C'est pourquoi je répandrai sur eux mon indignation, et je les consumerai par le feu de ma fureur; je ferai tomber la peine de leur train sur leur tête, dit le Seigneur l'Eternel.

1 א ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 ב ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה

3 ג ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה

4 ד בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות

5 ה הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך--טמאת השם רבת המהומה

6 ו הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם

7 ז אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך

8 ח קדשי בזית ואת שבתתי חללת

9 ט אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך

10 י ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך

11 יא ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך

12 יב שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה

13 יג והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך

14 יד היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי

15 טו והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך

16 טז ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה  {פ}

17 יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר

18 יח בן אדם היו לי בית ישראל לסוג (לסיג)  כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור--סגים כסף היו  {ס}

19 יט לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם

20 כ קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם

21 כא וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה

22 כב כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם  {פ}

23 כג ויהי דבר יהוה אלי לאמר

24 כד בן אדם--אמר לה את ארץ לא מטהרה היא  לא גשמה ביום זעם

25 כה קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו--אלמנותיה הרבו בתוכה

26 כו כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי--בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם

27 כז שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף--לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע

28 כח ונביאיה טחו להם תפל--חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר

29 כט עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט

30 ל ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ--לבלתי שחתה ולא מצאתי

31 לא ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה  {פ}