1 La main de l'Eternel fut sur moi, et l'Eternel me fit sortir en esprit, et me posa au milieu d'une campagne qui était pleine d'os.
2 Et il me fit passer auprès d'eux tout à l'environ, et voici, ils étaient en fort grand nombre sur le dessus de cette campagne, et étaient fort secs.
3 Puis il me dit : fils d'homme, ces os pourraient-ils bien revivre? Et je répondis : Seigneur Eternel, tu le sais.
4 Alors il me dit : prophétise sur ces os, et leur dis : os secs, écoutez la parole de l'Eternel.
5 Ainsi a dit le Seigneur l'Eternel à ces os : voici, je m'en vais faire entrer l'esprit en vous, et vous revivrez.
6 Et je mettrai des nerfs sur vous, et je ferai croître de la chair sur vous, et j'étendrai la peau sur vous; puis je remettrai l'esprit en vous, et vous revivrez; et vous saurez que je suis l'Eternel.
7 Alors je prophétisai selon qu'il m'avait été commandé, et sitôt que j'eus prophétisé il se fit un son, et voici, il se fit un mouvement, et ces os s'approchèrent l'un de l'autre.
8 Puis je regardai, et voici, il vint des nerfs sur eux, et il y crût de la chair, et la peau y fut étendue par dessus; mais l'esprit n'y était point.
9 Alors il me dit : prophétise à l'esprit, prophétise, fils d'homme, et dis à l'esprit : ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : esprit, viens des quatre vents, et souffle sur ces morts, et qu'ils revivent.
10 Je prophétisai donc comme il m'avait commandé, et l'esprit entra en eux, et ils revécurent, et se tinrent sur leurs pieds; et ce fut une armée extrêmement grande.
11 Alors il me dit : fils d'homme, ces os sont toute la maison d'Israël; voici, ils disent : nos os sont devenus secs, et notre attente est perdue, c'en est fait de nous.
12 C'est pourquoi prophétise, et leur dis : ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : mon peuple, voici, je m'en vais ouvrir vos sépulcres, et je vous tirerai hors de vos sépulcres, et vous ferai rentrer en la terre d'Israël.
13 Et vous, mon peuple, vous saurez que je suis l'Eternel quand j'aurai ouvert vos sépulcres, et que je vous aurai tirés hors de vos sépulcres.
14 Et je mettrai mon esprit en vous, et vous revivrez, et je vous placerai sur votre terre; et vous saurez que moi l'Eternel j'aurai parlé, et que je l'aurai fait, dit l'Eternel.
15 Puis la parole de l'Eternel me fut [adressée], en disant :
16 Et toi, fils d'homme, prends un bois, et écris dessus : pour Juda, et pour les enfants d'Israël ses compagnons; prends encore un autre bois, et écris dessus : le bois d'Ephraïm et de toute la maison d'Israël ses compagnons, pour Joseph.
17 Puis tu les joindras l'un à l'autre pour ne former qu'un même bois, et ils seront unis dans ta main.
18 Et quand les enfants de ton peuple demanderont, en disant : ne nous déclareras-tu pas ce que tu veux dire par ces choses?
19 Dis-leur : ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : voici, je m'en vais prendre le bois de Joseph qui est en la main d'Ephraïm, et des Tribus d'Israël ses compagnons, et je les mettrai sur celui-ci, savoir sur le bois de Juda; et je les ferai être un seul bois; et ils ne seront qu'un seul bois en ma main.
20 Ainsi les bois sur lesquels tu auras écrit seront en ta main, eux le voyant.
21 Et dis-leur : ainsi a dit le Seigneur l'Eternel : voici, je m'en vais prendre les enfants d'Israël d'entre les nations parmi lesquelles ils sont allés, je les rassemblerai de toutes parts, et je les ferai rentrer en leur terre.
22 Et je ferai qu'ils seront une seule nation dans le pays, sur les montagnes d'Israël; ils n'auront tous qu'un Roi pour leur Roi, ils ne seront plus deux nations, et ils ne seront plus divisés en deux Royaumes.
23 Et ils ne se souilleront plus par leurs idoles, ni par leurs infamies, ni par tous leurs crimes, et je les retirerai de toutes leurs demeures dans lesquelles ils ont péché, et je les purifierai; et ils seront mon peuple, et je serai leur Dieu.
24 Et David mon serviteur sera leur Roi, et ils auront tous un seul Pasteur; et ils marcheront dans mes ordonnances, ils garderont mes statuts, et les feront.
25 Et ils habiteront au pays que j'ai donné à Jacob mon serviteur, dans lequel vos pères ont habité; ils y habiteront, dis-je, eux, et leurs enfants, et les enfants de leurs enfants, à toujours; et David mon serviteur sera leur Prince à toujours.
26 Et je traiterai avec eux une alliance de paix, et il y aura une alliance éternelle avec eux, et je les établirai, et les multiplierai, je mettrai mon Sanctuaire au milieu d'eux à toujours.
27 Et mon pavillon sera parmi eux; et je serai leur Dieu, et ils seront mon peuple.
28 Et les nations sauront que je suis l'Eternel qui sanctifie Israël, quand mon Sanctuaire sera au milieu d'eux à toujours.
1 א היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות
2 ב והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד
3 ג ויאמר אלי--בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת
4 ד ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם--העצמות היבשות שמעו דבר יהוה
5 ה כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח--וחייתם
6 ו ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה
7 ז ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו
8 ח וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם
9 ט ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח {ס} כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו
10 י והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם--חיל גדול מאד מאד
11 יא ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו--נגזרנו לנו
12 יב לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל
13 יג וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם--עמי
14 יד ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי--נאם יהוה {פ}
15 טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר
16 טז ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו
17 יז וקרב אתם אחד אל אחד לך--לעץ אחד והיו לאחדים בידך
18 יח וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך
19 יט דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי
20 כ והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך--לעיניהם
21 כא ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם
22 כב ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה (יהיו) עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד
23 כג ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים
24 כד ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקותי ישמרו ועשו אותם
25 כה וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם
26 כו וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם
27 כז והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם
28 כח וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל--בהיות מקדשי בתוכם לעולם {פ}