1 Alors toute la terre avait un même langage, et une même parole.
2 Mais il arriva qu'étant partis d'Orient, ils trouvèrent une campagne au pays de Sinhar, où ils habitèrent.
3 Et ils se dirent l'un à l'autre : Or ça, faisons des briques, et les cuisons très bien au feu. Ils eurent donc des briques au lieu de pierres, et le bitume leur fut au lieu de mortier.
4 Puis ils dirent : Or ça, bâtissons-nous une ville, et une tour de laquelle le sommet soit jusqu'aux cieux; et acquérons-nous de la réputation, de peur que nous ne soyons dispersés sur toute la terre.
5 Alors l'Eternel descendit pour voir la ville et la tour que les fils des hommes bâtissaient.
6 Et l'Eternel dit : Voici, ce n'est qu'un seul et même peuple, ils ont un même langage, et ils commencent à travailler; et maintenant rien ne les empêchera d'exécuter ce qu'ils ont projeté.
7 Or ça, descendons, et confondons là leur langage, afin qu'ils n'entendent point le langage l'un de l'autre.
8 Ainsi l'Eternel les dispersa de là par toute la terre, et ils cessèrent de bâtir la ville.
9 C'est pourquoi son nom fut appelé Babel; car l'Eternel y confondit le langage de toute la terre, et de là il les dispersa sur toute la terre.
10 C'est ici la postérité de Sem : Sem âgé de cent ans, engendra Arpacsad, deux ans après le déluge.
11 Et Sem après qu'il eut engendré Arpacsad, vécut cinq cents ans, et engendra des fils et des filles.
12 Et Arpacsad vécut trente-cinq ans, et engendra Sélah.
13 Et Arpacsad après qu'il eut engendré Sélah, vécut quatre cent trois ans, et engendra des fils et des filles.
14 Et Sélah ayant vécu trente ans, engendra Héber.
15 Et Sélah après qu'il eut engendré Héber, vécut quatre cent trois ans, et engendra des fils et des filles.
16 Et Héber ayant vécu trente-quatre ans, engendra Péleg.
17 Et Héber après qu'il eut engendré Péleg, vécut quatre cent trente ans, et engendra des fils et des filles.
18 Et Péleg ayant vécu trente ans, engendra Réhu.
19 Et Péleg après qu'il eut engendré Réhu, vécut deux cent neuf ans, et engendra des fils et des filles.
20 Et Réhu ayant vécu trente-deux ans, engendra Sérug.
21 Et Réhu après qu'il eut engendré Sérug, vécut deux cent sept ans, et engendra des fils et des filles.
22 Et Sérug ayant vécu trente ans, engendra Nacor.
23 Et Sérug après qu'il eut engendré Nacor, vécut deux cents ans, et engendra des fils et des filles.
24 Et Nacor ayant vécu vingt-neuf ans, engendra Taré.
25 Et Nacor après qu'il eut engendré Taré, vécut cent dix-neuf ans, et engendra des fils et des filles.
26 Et Taré ayant vécu soixante-dix ans, engendra Abram, Nacor, et Haran.
27 Et c'est ici la postérité de Taré : Taré engendra Abram, Nacor, et Haran; et Haran engendra Lot.
28 Et Haran mourut en la présence de son père, au pays de sa naissance, à Ur des Chaldéens.
29 Et Abram et Nacor prirent chacun une femme. Le nom de la femme d'Abram fut Saraï; et le nom de la femme de Nacor fut Milca, fille de Haran, père de Milca et de Jisca.
30 Et Saraï était stérile, [et] n'avait point d'enfants.
31 Et Taré prit son fils Abram, et Lot fils de son fils, [qui était] fils de Haran, et Saraï sa belle-fille, femme d'Abram son fils, et ils sortirent ensemble d'Ur des Chaldéens pour aller au pays de Canaan, et ils vinrent jusqu'à Caran, et y demeurèrent.
32 Et les jours de Taré furent deux cent cinq ans; puis il mourut à Caran.
1 א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
2 ב ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
3 ג ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר
4 ד ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ
5 ה וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם
6 ו ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות
7 ז הבה נרדה ונבלה שם שפתם--אשר לא ישמעו איש שפת רעהו
8 ח ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר
9 ט על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ {פ}
10 י אלה תולדת שם--שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול
11 יא ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות {ס}
12 יב וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח
13 יג ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות {ס}
14 יד ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר
15 טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות {ס}
16 טז ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג
17 יז ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות {ס}
18 יח ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו
19 יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות {ס}
20 כ ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג
21 כא ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות {ס}
22 כב ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור
23 כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור--מאתים שנה ויולד בנים ובנות {ס}
24 כד ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח
25 כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות {ס}
26 כו ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן
27 כז ואלה תולדת תרח--תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט
28 כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים
29 כט ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה
30 ל ותהי שרי עקרה אין לה ולד
31 לא ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם
32 לב ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן {פ}