1 Car voici, le Seigneur, l'Eternel des armées, s'en va ôter de Jérusalem et de Juda le soutien et l'appui, tout soutien de pain, et tout soutien d'eau.
2 L'homme fort, et l'homme de guerre, le juge et le Prophète, l'homme éclairé sur l'avenir, et l'ancien.
3 Le cinquantenier, et l'homme d'autorité, le conseiller, et l'expert entre les artisans, et le bien-disant;
4 Et je leur donnerai de jeunes gens pour gouverneurs, et des enfants domineront sur eux.
5 Et le peuple sera rançonné l'un par l'autre, et chacun par son prochain. L'enfant se portera arrogamment contre le vieillard, et l'homme abject contre l'honorable.
6 Même un homme prendra son frère de la maison de son père, [et lui dira]; tu as un manteau, sois notre conducteur, et que cette dissipation-ci [soit] sous ta conduite.
7 [Et celui-là] lèvera [la main] en ce jour-là, en disant; je ne saurais y remédier, et en ma maison il n'y a ni pain ni manteau; ne me faites point donc conducteur du peuple.
8 Certes Jérusalem est renversée, et Juda est tombé; parce que leur langue et leurs actions sont contre l'Eternel, pour irriter les yeux de sa gloire.
9 Ce qu'ils montrent sur leur visage rend témoignage contr'eux, ils ont publié leur péché comme Sodome, et ne l'ont point célé ; malheur à leur âme, car ils ont attiré le mal sur eux!
10 Dites au juste, que bien lui sera : car [les justes] mangeront le fruit de leurs œuvres.
11 Malheur au méchant [qui ne cherche qu'à faire] mal; car la rétribution de ses mains lui sera faite.
12 Quant à mon peuple, les enfants sont ses prévôts, et les femmes dominent sur lui. Mon peuple, ceux qui te guident, [te] font égarer, et t'ont fait perdre la route de tes chemins.
13 L'Eternel se présente pour plaider, il se tient debout pour juger les peuples.
14 L'Eternel entrera en jugement avec les Anciens de son peuple, et avec ses Principaux; car vous avez consumé la vigne, et ce que vous avez ravi à l'affligé est dans vos maisons.
15 Que vous revient-il de fouler mon peuple, et d'écraser le visage des affligés? dit le Seigneur, l'Eternel des armées.
16 L'Eternel a dit aussi; parce que les filles de Sion se sont élevées, et ont marché la gorge découverte, et faisant signe des yeux, et qu'elles ont marché avec une fière démarche faisant du bruit avec leurs pieds,
17 L'Eternel rendra chauve le sommet de la tête des filles de Sion, et l'Eternel découvrira leur nudité.
18 En ce temps-là le Seigneur ôtera l'ornement des sonnettes, et les agrafes, et les boucles;
19 Les petites boîtes, et les chaînettes, et les papillotes;
20 Les atours, et les jarretières, et les rubans, et les bagues à senteur, et les oreillettes;
21 Les anneaux, et les bagues qui leur pendent sur le nez;
22 Les mantelets, et les capes, et les voiles, et les poinçons,
23 Et les miroirs, et les crêpes, et les tiares, et les couvre-chefs.
24 Et il arrivera qu'au lieu de senteurs aromatiques, il y aura de la puanteur; et au lieu d'être ceintes, elles seront découvertes, et au lieu de cheveux frisés, elles auront la tête chauve; et au lieu de ceintures de cordon, [elles seront ceintes] de cordes de sac; et au lieu d'un beau teint, elles auront le teint tout hâlé.
25 Tes gens tomberont par l'épée, et ta force par la guerre.
26 Et ses portes se plaindront, et mèneront deuil; et elle sera vidée, et gisante par terre.
1 א כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים
2 ב גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן
3 ג שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש
4 ד ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם
5 ה ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד
6 ו כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך
7 ז ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם
8 ח כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו
9 ט הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה
10 י אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו
11 יא אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו
12 יב עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו {פ}
13 יג נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים
14 יד יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם
15 טו מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות {ס}
16 טז ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה
17 יז ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה {ס}
18 יח ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים
19 יט הנטפות והשירות והרעלות
20 כ הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים
21 כא הטבעות ונזמי האף
22 כב המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים
23 כג והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים
24 כד והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי
25 כה מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה
26 כו ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב