1 Malheur à ceux qui descendent en Egypte, pour avoir de l'aide, et qui s'appuient sur les chevaux, et qui mettent leur confiance en leurs chariots, quand ils sont en grand nombre; et en leurs gens de cheval, quand ils sont bien forts; et qui n'ont point regardé au Saint d'Israël, et n'ont point recherché l'Eternel.

2 Et cependant, c'est lui qui est sage; et il fait venir le mal, et ne révoque point sa parole; il s'élèvera contre la maison des méchants, et contre ceux qui aident aux ouvriers d'iniquité.

3 Or les Egyptiens sont des hommes, et non pas le [Dieu] Fort; et leurs chevaux ne sont que chair, et non pas esprit; l'Eternel donc étendra sa main, et celui qui donne du secours sera renversé; et celui à qui le secours est donné tombera; et eux tous ensemble seront consumés.

4 Mais ainsi m'a dit l'Eternel; Comme le lion et le lionceau rugit sur sa proie, et quoiqu'on appelle contre lui un grand nombre de bergers, il n'est point effrayé pour leur cri, et ne s'abaisse point pour leur bruit; ainsi l'Eternel des armées descendra pour combattre en faveur de la montagne de Sion, et de son coteau.

5 Comme les oiseaux volent, ainsi l'Eternel des armées garantira Jérusalem, la garantissant et la délivrant, passant outre, et la sauvant.

6 Retournez vers celui de qui les enfants d'Israël se sont étrangement éloignés.

7 Car en ce jour-là chacun rejettera les idoles de son argent, et les idoles de son or, lesquelles vos mains vous ont faites pour vous faire pécher.

8 Et l'Assyrien tombera par l'épée, qui ne [sera] point l'épée d'un [vaillant] homme,et l'épée qui ne sera point [une épée] d'homme le dévorera, et il s'enfuira de devant l'épée, et ses jeunes gens d'élite seront rendus tributaires.

9 Et saisi de frayeur il s'en ira à sa forteresse, et ses capitaines seront effrayés à cause de la bannière, dit l'Eternel, duquel le feu est dans Sion, et le fourneau dans Jérusalem.

1 א הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד--ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו

2 ב וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און

3 ג ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר--ויחדו כלם יכליון  {ס}

4 ד כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה

5 ה כצפרים עפות--כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט

6 ו שובו לאשר העמיקו סרה--בני ישראל

7 ז כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו--אשר עשו לכם ידיכם חטא

8 ח ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו

9 ט וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו  נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם  {פ}