1 La parole qui fut [adressée] à Jérémie par l'Eternel, en disant :

2 Ainsi a parlé l'Eternel, le Dieu d'Israël, en disant : écris-toi dans un livre toutes les paroles que je t'ai dites.

3 Car voici, les jours viennent, dit l'Eternel, que je ramènerai les captifs de mon peuple d'Israël et de Juda, a dit l'Eternel, et je les ferai retourner au pays que j'ai donné à leurs pères, et ils le posséderont.

4 Et ce sont ici les paroles que l'Eternel a prononcées touchant Israël, et Juda :

5 Ainsi a donc dit l'Eternel : nous avons ouï un bruit d'épouvantement et de frayeur, et il n'y a point de paix.

6 Informez-vous, je vous prie, et considérez si un mâle enfante; pourquoi donc ai-je vu tout homme tenant ses mains sur ses reins comme une femme qui enfante? et [pourquoi] tous les visages sont-ils jaunes?

7 Hélas! que cette journée-là est grande, il n'y en a point eu de semblable, et elle sera un temps de détresse à Jacob; [mais] il en sera pourtant délivré.

8 Et il arrivera en ce jour-là, dit l'Eternel des armées, que je briserai son joug de dessus ton cou, et que je romprai tes liens; et les étrangers ne t'asserviront plus;

9 Mais ils serviront l'Eternel leur Dieu, et David leur Roi, lequel je leur susciterai.

10 Toi donc, mon serviteur Jacob, ne crains point, dit l'Eternel, et ne t'épouvante point, ô Israël! car voici, je m'en vais te délivrer du pays éloigné; et ta postérité du pays de leur captivité; et Jacob retournera, il sera en repos et à son aise, et il n'y aura personne qui lui fasse peur.

11 Car je suis avec toi, dit l'Eternel, pour te délivrer; et même je consumerai entièrement toutes les nations parmi lesquelles je t'aurai dispersé; mais quant à toi, je ne te consumerai point entièrement, mais je te châtierai par mesure, et je ne te tiendrai pas entièrement pour innocent.

12 Car ainsi a dit l'Eternel : ta blessure est hors d'espérance, [et] ta plaie est fort douloureuse.

13 Il n'y a personne qui défende ta cause pour nettoyer [ta plaie]; il n'y a point pour toi de remède qui y fasse revenir la chair.

14 Tous tes amoureux t'ont oubliée, ils ne te cherchent point; car je t'ai frappée d'une plaie d'ennemi, d'un châtiment [d'homme] cruel, à cause de la grandeur de tes iniquités; tes péchés se sont renforcés.

15 Pourquoi cries-tu à cause de ta plaie? ta douleur est hors d'espérance; je t'ai fait ces choses à cause de la grandeur de ton iniquité, tes péchés se sont renforcés.

16 Néanmoins tous ceux qui te dévorent, seront dévorés, et tous ceux qui te mettent dans la détresse iront en captivité; et tous ceux qui te fourragent seront fourragés; et j'abandonnerai au pillage tous ceux qui te pillent.

17 Même je consoliderai tes plaies, et te guérirai de tes blessures, dit l'Eternel. Parce qu'ils t'ont appelée la déchassée, [et qu'ils ont dit :] c'est Sion, personne ne la recherche :

18 Ainsi a dit l'Eternel : voici, je m'en vais ramener les captifs des tentes de Jacob, et j'aurai pitié de ses pavillons; la ville sera rétablie sur son sol, et le palais sera assis en sa place.

19 Et il sortira d'eux actions de grâces et voix de gens qui rient, et je les multiplierai, et ils ne seront plus diminués; et je les agrandirai, et ils ne seront point rendus petits.

20 Et ses enfants seront comme auparavant, et son assemblée sera affermie devant moi, et je punirai tous ceux qui l'oppriment.

21 Et celui qui aura autorité sur lui sera de lui, et son dominateur sortira du milieu de lui, je le ferai approcher, et il viendra vers moi; car qui est celui qui ait disposé son cœur pour venir vers moi? dit l'Eternel.

22 Et vous serez mon peuple, et je serai votre Dieu.

23 Voici, la tempête de l'Eternel, la fureur est sortie, un tourbillon qui s'entasse; il se posera sur la tête des méchants.

24 L'ardeur de la colère de l'Eternel ne se détournera point, jusqu’à ce qu'il ait exécuté et mis en effet les desseins de son cœur; vous entendrez ceci aux derniers jours.

1 א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר

2 ב כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר  כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך--אל ספר

3 ג כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם--וירשוה  {פ}

4 ד ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל--ואל יהודה

5 ה כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו--פחד ואין שלום

6 ו שאלו נא וראו אם ילד זכר  מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון

7 ז הוי כי גדול היום ההוא--מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע

8 ח והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים

9 ט ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם  {ס}

10 י ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל--כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד

11 יא כי אתך אני נאם יהוה להושיעך  כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך  {פ}

12 יב כי כה אמר יהוה אנוש לשברך--נחלה מכתך

13 יג אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך

14 יד כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו  כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי--על רב עונך עצמו חטאתיך

15 טו מה תזעק על שברך אנוש מכאבך  על רב עונך עצמו חטאתיך--עשיתי אלה לך

16 טז לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז

17 יז כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה  כי נדחה קראו לך--ציון היא דרש אין לה  {ס}

18 יח כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב

19 יט ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו

20 כ והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו

21 כא והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי  כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי--נאם יהוה

22 כב והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים  {ס}

23 כג הנה סערת יהוה חמה יצאה--סער מתגורר  על ראש רשעים יחול

24 כד לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה [ (Jeremiah 30:25) כה בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם  {ס} ]