1 La parole de l'Eternel, qui fut [adressée] à Jérémie le Prophète contre les Philistins, avant que Pharaon frappât Gaza.

2 Ainsi a dit l'Eternel : voici des eaux qui montent de l'Aquilon; elles seront comme un torrent débordé; elles se déborderont sur la terre, et sur tout ce qui est en elle, sur la ville, et sur ses habitants; les hommes crieront, et tous les habitants du pays hurleront;

3 A cause du bruit éclatant de la corne des pieds de ses puissants chevaux, à cause de l'impétuosité de ses chariots, et à cause du bruit de ses roues; les pères n'ont pas regardé les enfants, tant ils ont eu les mains lâches.

4 A cause du jour qui vient pour ravager tous les Philistins, [et] pour retrancher à Tyr et à Sidon quiconque restera pour les secourir; car l'Eternel s'en va saccager les Philistins, qui sont les restes de l'Ile de Caphtor.

5 Gaza est devenue chauve; Askélon ne dit plus mot avec le reste de leur vallée; jusques à quand feras-tu des incisions sur toi?

6 Ha! épée de l'Eternel, jusques à quand ne te reposeras-tu point? rentre en ton fourreau, apaise-toi, et te tiens en repos.

7 Mais comment te reposerais-tu? car l'Eternel lui a donné charge, il l'a assignée contre Askélon, et contre le rivage de la mer.

1 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה

2 ב כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ

3 ג מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו--לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים

4 ד על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר  כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור

5 ה באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי

6 ו הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך--הרגעי ודמי

7 ז איך תשקטי ויהוה צוה לה  אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה  {פ}