1 Or il arriva que quand tout le peuple eut achevé de passer le Jourdain, parce que l'Eternel avait parlé à Josué; [et lui avait] dit :

2 Prenez du peuple douze hommes, [savoir] un homme de chaque Tribu;

3 Et leur commandez, en disant : Prenez d'ici du milieu du Jourdain, du lieu où les Sacrificateurs s'arrêtent [de pied] ferme, douze pierres, que vous emporterez avec vous, et vous les poserez au lieu où vous logerez cette nuit.

4 Josué appela les douze hommes qu'il avait ordonnés d'entre les enfants d'Israël, un homme de chaque Tribu;

5 Et il leur dit : Passez devant l'Arche de l'Eternel votre Dieu, au milieu du Jourdain, et que chacun de vous lève une pierre sur son épaule, selon le nombre des Tribus des enfants d'Israël;

6 Afin que cela soit un signe parmi vous; [et] quand vos enfants interrogeront à l'avenir leurs pères, en disant : Que signifient ces pierres-ci?

7 Alors vous leur répondrez que les eaux du Jourdain ont été suspendues devant l'Arche de l'alliance de l'Eternel, que les eaux, [dis-je], du Jourdain ont été arrêtées quand elle passa le Jourdain; c'est pourquoi ces pierres-là serviront de mémorial aux enfants d'Israël à jamais.

8 Les enfants d'Israël donc firent comme Josué avait commandé. Ils prirent douze pierres du milieu du Jourdain, ainsi que l'Eternel l'avait commandé à Josué, selon le nombre des Tribus des enfants d'Israël, ils les emportèrent avec eux au lieu où ils devaient loger, et les posèrent là.

9 Josué aussi dressa douze pierres au milieu du Jourdain, au lieu où les pieds des Sacrificateurs qui portaient l'Arche de l'alliance s'étaient arrêtés; [et] elles y sont demeurées jusqu'à ce jour.

10 Les Sacrificateurs donc qui portaient l'Arche, se tinrent debout au milieu du Jourdain, jusqu'à ce que tout ce que l'Eternel avait commandé à Josué de dire au peuple fût accompli, suivant toutes les choses que Moïse avait commandées à Josué; et le peuple se hâta de passer.

11 Et quand tout le peuple eut achevé de passer, alors l'Arche de l'Eternel passa, et les Sacrificateurs devant le peuple.

12 Et les enfants de Ruben, et les enfants de Gad, et la moitié de la Tribu de Manassé passèrent en armes devant les enfants d'Israël, comme Moïse leur avait dit.

13 Ils passèrent, [dis-je], vers les campagnes de Jérico environ quarante mille hommes en équipage de guerre, devant l'Eternel, pour combattre.

14 En ce jour-là l'Eternel éleva Josué, à la vue de tout Israël, et ils le craignirent comme ils avaient craint Moïse, tous les jours de sa vie.

15 Or l'Eternel avait parlé à Josué, en disant :

16 Commande aux Sacrificateurs, qui portent l'Arche du Témoignage, qu'ils montent hors du Jourdain.

17 Et Josué avait commandé aux Sacrificateurs, en disant : Montez hors du Jourdain.

18 Or sitôt que les Sacrificateurs, qui portaient l'Arche de l'alliance de l'Eternel, furent montés hors du milieu du Jourdain, et que les Sacrificateurs eurent mis sur le sec les plantes de leurs pieds, les eaux du Jourdain retournèrent en leur lieu, et coulèrent comme auparavant, par dessus tous les rivages.

19 Le peuple donc monta hors du Jourdain le dixième jour du premier mois, et ils se campèrent en Guilgal, à l'Orient de Jérico.

20 Josué aussi dressa en Guilgal ces douze pierres qu'ils avaient prises du Jourdain.

21 Et il parla aux enfants d'Israël, et leur dit : Quand vos enfants interrogeront à l'avenir leurs pères, et leur diront : Que [signifient] ces pierres-ci?

22 Vous l'apprendrez à vos enfants, en [leur] disant, Israël a passé ce Jourdain à sec.

23 Car l'Eternel votre Dieu fit tarir les eaux du Jourdain devant vous, jusqu'à ce que vous fussiez passés ; comme l'Eternel votre Dieu avait fait à la mer Rouge, laquelle il mit à sec devant nous, jusqu'à ce que nous fussions passés.

24 Afin que tous les peuples de la terre connaissent que la main de l'Eternel est forte; [et] afin que vous craigniez toujours l'Eternel votre Dieu.

1 א ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן  {פ} ויאמר יהוה אל יהושע לאמר

2 ב קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים--איש אחד איש אחד משבט

3 ג וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה  {ס}

4 ד ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל--איש אחד איש אחד משבט

5 ה ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל

6 ו למען תהיה זאת אות--בקרבכם  כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם

7 ז ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה--בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל--עד עולם

8 ח ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם

9 ט ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן--תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה

10 י והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו

11 יא ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם

12 יב ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל--כאשר דבר אליהם משה

13 יג כארבעים אלף חלוצי הצבא--עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו  {ס}

14 יד ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו  {פ}

15 טו ויאמר יהוה אל יהושע לאמר

16 טז צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן

17 יז ויצו יהושע את הכהנים לאמר  עלו מן הירדן

18 יח ויהי בעלות (כעלות) הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו

19 יט והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו

20 כ ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן--הקים יהושע בגלגל

21 כא ויאמר אל בני ישראל לאמר  אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה

22 כב והודעתם את בניכם לאמר  ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה

23 כג אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם--עד עברכם  כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו

24 כד למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא--למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים  {פ}