1 Alors Tsophar Nahamathite prit la parole, et dit :
2 Ne répondra-t-on point à tant de discours, et [ne faudra-t-il] qu'être un grand parleur, pour être justifié?
3 Tes menteries feront-elles taire les gens? et quand tu te seras moqué, n'y aura-t-il personne qui te fasse honte?
4 Car tu as dit : Ma doctrine est pure, et je suis net devant tes yeux.
5 Mais certainement, il serait à souhaiter que Dieu parlât, et qu'il ouvrît ses lèvres [pour disputer] avec toi.
6 Car il te déclarerait les secrets de la sagesse, [savoir], qu'il devrait redoubler la conduite qu'il tient envers toi; sache donc que Dieu exige de toi beaucoup moins que ton iniquité [ne mérite].
7 Trouveras-tu [le fond en] Dieu en le sondant? Connaîtras-tu parfaitement le Tout-puissant?
8 Ce sont les hauteurs des cieux, qu'y feras-tu? C'est une chose plus profonde que les abîmes, qu'y connaîtras-tu?
9 Son étendue est plus longue que la terre, et plus large que la mer.
10 S'il remue, et qu'il resserre, ou qu'il rassemble, qui l'en détournera?
11 Car il connaît les hommes perfides, et ayant vu l'oppression, n'y prendra-t-il pas garde?
12 Mais l'homme vide de sens devient intelligent, quoique l'homme naisse comme un ânon sauvage.
13 Si tu disposes ton cœur, et que tu étendes tes mains vers lui;
14 Si tu éloignes de toi l'iniquité qui est en ta main, et si tu ne permets point que la méchanceté habite dans tes tentes;
15 Alors certainement tu pourras élever ton visage, [comme étant] sans tache; tu seras ferme, et tu ne craindras rien.
16 Tu oublieras [tes] travaux, et tu ne t'en souviendras pas plus que des eaux [qui] se sont écoulées.
17 Et le temps [de ta vie] se haussera plus qu'au midi; tu resplendiras, [et] seras comme le matin même.
18 Tu seras plein de confiance, parce qu'il y aura de l'espérance [pour toi]; tu creuseras, et tu reposeras sûrement.
19 Tu te coucheras, et il n'y aura personne qui t'épouvante, et plusieurs te feront la cour.
20 Mais les yeux des méchants seront consumés et il n'y aura point d'asile pour eux, et leur espérance sera de rendre l'âme.
1 א ויען צפר הנעמתי ויאמר br
2 ב הרב דברים לא יענה ואם-איש שפתים יצדק br
3 ג בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם br
4 ד ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך br
5 ה ואולם--מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך br
6 ו ויגד-לך תעלמות חכמה-- כי-כפלים לתושיה br ודע-- כי-ישה לך אלוה מעונך br
7 ז החקר אלוה תמצא אם עד-תכלית שדי תמצא br
8 ח גבהי שמים מה-תפעל עמקה משאול מה-תדע br
9 ט ארכה מארץ מדה ורחבה מני-ים br
10 י אם-יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו br
11 יא כי-הוא ידע מתי-שוא וירא-און ולא יתבונן br
12 יב ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד br
13 יג אם-אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפיך br
14 יד אם-און בידך הרחיקהו ואל-תשכן באהליך עולה br
15 טו כי-אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא br
16 טז כי-אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר br
17 יז ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה br
18 יח ובטחת כי-יש תקוה וחפרת לבטח תשכב br
19 יט ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים br
20 כ ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח-נפש