1 Alors l'Eternel répondit à Job du milieu d'un tourbillon, et lui dit :
2 Qui est celui-ci qui obscurcit le conseil par des paroles sans science?
3 Ceins maintenant tes reins comme un vaillant homme, et je t'interrogerai, et tu me feras voir quelle est ta science.
4 Où étais-tu quand je fondais la terre? dis-le-moi, si tu as de l'intelligence.
5 Qui est-ce qui en a réglé les mesures? le sais-tu? ou qui est-ce qui a appliqué le niveau sur elle?
6 Sur quoi sont plantés ses pilotis, ou qui est celui qui a posé la pierre angulaire pour la soutenir.
7 Quand les étoiles du matin se réjouissaient ensemble, et que les fils de Dieu chantaient en triomphe?
8 Qui est-ce qui a renfermé la mer dans ses bords, quand elle fut tirée de la matrice, [et] qu'elle en sortit?
9 Quand je mis la nuée pour sa couverture, et l'obscurité pour ses langes?
10 Et que j'établis sur elle mon ordonnance, et lui mis des barrières et des portes?
11 Et lui dis : Tu viendras jusque là, et tu ne passeras point plus avant, et ici s'arrêtera l'élévation de tes ondes.
12 As-tu, depuis que tu es au monde, commandé au point du jour; et as-tu montré à l'aube du jour le lieu où elle doit se lever?
13 Afin qu'elle saisisse les extrémités de la terre, et que les méchants se retirent à l'écart,
14 Et qu'elle prenne une nouvelle forme, comme une argile figurée; et que [toutes choses y] paraissent comme avec de [nouveaux] habits,
15 Et que la clarté soit défendue aux méchants, et que le bras élevé soit rompu?
16 Es-tu venu jusqu'aux gouffres de la mer, et t'es-tu promené au fond des abîmes?
17 Les portes de la mort se sont-elles découvertes à toi? as-tu vu les portes de l'ombre de la mort?
18 As-tu compris toute l'étendue de la terre? si tu l'as toute connue, montre-le.
19 En quel endroit se tient la lumière, et où est le lieu des ténèbres?
20 Que tu ailles prendre l'une et l'autre en son quartier, et que tu saches le chemin de leur maison?
21 Tu le sais; car alors tu naquis, et le nombre de tes jours est grand.
22 Es-tu entré dans les trésors de la neige? As-tu vu les trésors de la grêle,
23 Laquelle je retiens pour le temps de l'affliction, et pour le jour du choc et du combat?
24 Par quel chemin se partage la lumière, [et par quelle voie] le vent d'Orient se répand-il sur la terre?
25 Qui est-ce qui a ouvert les conduits aux inondations, et le chemin à l'éclair des tonnerres,
26 Pour faire pleuvoir sur une terre où il n'y a personne, et sur le désert où il ne demeure aucun homme.
27 Pour arroser abondamment les lieux solitaires et déserts, et pour faire pousser le germe de l'herbe?
28 La pluie n'a-t-elle point de père? ou qui est-ce qui produit les gouttes de la rosée?
29 Du ventre de qui sort la glace? et qui est-ce qui engendre le frimas du ciel?
30 Les eaux se cachent étant durcies comme une pierre, et le dessus de l'abîme se prend.
31 Pourrais-tu retenir les délices de la Poussinière, ou faire lever les tempêtes [qu'excite] la constellation d'Orion?
32 Peux-tu faire lever en leur temps les signes du Zodiaque? et conduire la petite Ourse avec les étoiles?
33 Connais-tu l'ordre des cieux, et disposeras-tu de leur gouvernement sur la terre?
34 Crieras-tu à haute voix à la nuée, afin qu'une abondance d'eaux t'arrose?
35 Enverras-tu les foudres de sorte qu'elles partent, et te disent : Nous voici?
36 Qui est-ce qui a mis la sagesse dans les reins? ou qui a donné au cœur l'intelligence?
37 Qui est-ce qui a assez d'intelligence pour compter les nuées, et pour placer les outres des cieux,
38 Quand la poudre est détrempée par les eaux qui l'arrosent, et que les fentes [de la terre] viennent à se rejoindre?
1 א ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר br
2 ב מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת br
3 ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני br
4 ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה br
5 ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו br
6 ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה br
7 ז ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים br
8 ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא br
9 ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו br
10 י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים br
11 יא ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך br
12 יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו br
13 יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רש sup ע /sup ים ממנה br
14 יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש br
15 טו וימנע מרש sup ע /sup ים אורם וזרוע רמה תשבר br
16 טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת br
17 יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה br
18 יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה br
19 יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו br
20 כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו br
21 כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים br
22 כב הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה br
23 כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה br
24 כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ br
25 כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות br
26 כו להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו br
27 כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא br
28 כח היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל br
29 כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו br
30 ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו br
31 לא התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח br
32 לב התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם br
33 לג הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ br
34 לד התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך br
35 לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו br
36 לו מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה br
37 לז מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב br
38 לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו br
39 לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא br
40 מ כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב br
41 מא מי יכין לערב צידו br כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל