1 L'Eternel parla aussi à Moïse, en disant :

2 Parle aux enfants d'Israël, et leur dis : Quand quelqu'un aura fait un vœu important, les personnes [vouées] à l'Eternel [seront mises] à ton estimation.

3 Et l'estimation que tu feras d'un mâle, depuis l'âge de vingt ans jusqu'à l'âge de soixante ans, sera du prix de cinquante sicles d'argent, selon le sicle du Sanctuaire.

4 Mais si c'est une femme, alors ton estimation sera de trente sicles.

5 Que si c'est d'une personne de l'âge de cinq ans jusqu'à l'âge de vingt ans, alors l'estimation que tu feras d'un mâle sera de vingt sicles; et quant à la femme, [l'estimation sera] de dix sicles.

6 Et si c'est d'une personne de l'âge d'un mois jusqu'à l'âge de cinq ans, l'estimation que tu feras d'un mâle sera de cinq sicles d'argent; et l'estimation que tu feras d'une fille, sera de trois sicles d'argent.

7 Et lorsque c'est d'une personne âgée de soixante ans et au-dessus, si c'est un mâle, ton estimation sera de quinze sicles; et si c'est une femme, [l'estimation sera] de dix sicles.

8 Et s'il est plus pauvre que [ne monte] ton estimation, il se présentera devant le Sacrificateur qui en fera l'estimation, et le Sacrificateur en fera l'estimation selon ce que pourra fournir celui qui a fait le vœu.

9 Et si c'est d'une [de ces sortes] de bêtes dont on fait offrande à l'Eternel, tout ce qui aura été donné à l'Eternel de cette sorte [de bêtes], sera saint.

10 Il ne la changera point, et n'en mettra point une autre en sa place, une bonne pour une mauvaise, ou une mauvaise pour une bonne : et s'il met en quelque sorte que ce soit une bête pour une autre bête, tant celle-là que l'autre qui aura été mise en sa place, sera sainte.

11 Et si c'est d'une bête souillée, dont on ne fait point offrande à l'Eternel, il présentera la bête devant le Sacrificateur,

12 Qui en fera l'estimation selon qu'elle sera bonne ou mauvaise; et il en sera fait ainsi, selon que toi, Sacrificateur, en auras fait l'estimation.

13 Mais s'il la veut racheter en quelque sorte, il ajoutera un cinquième par dessus ton estimation.

14 Et quand quelqu'un aura sanctifié sa maison pour être sainte à l'Eternel, le Sacrificateur l'estimera selon qu'elle sera bonne ou mauvaise; [et] on se tiendra à l'estimation que le Sacrificateur en aura faite.

15 Mais si celui qui l'a sanctifiée veut racheter sa maison, il ajoutera par dessus le cinquième de l'argent de ton estimation, et elle lui demeurera.

16 Et si l'homme sanctifie à l'Eternel [quelque partie] du champ de sa possession, ton estimation sera selon ce qu'on y sème; le Homer de semence d'orge sera estimé cinquante sicles d'argent.

17 Que s'il a sanctifié son champ dès l'année du Jubilé, on se tiendra à ton estimation.

18 Mais s'il sanctifie son champ après le Jubilé, le Sacrificateur lui mettra en compte l'argent selon le nombre des années qui restent jusqu'à l'année du Jubilé, et cela sera rabattu de ton estimation.

19 Et si celui qui a sanctifié le champ, le veut racheter en quelque sorte que ce soit, il ajoutera par dessus le cinquième de l'argent de ton estimation, et il lui demeurera.

20 Mais s'il ne rachète point le champ, et que le champ se vende à un autre homme, il ne se rachètera plus.

21 Et ce champ-là ayant passé le Jubilé, sera saint à l'Eternel, comme un champ d'interdit, la possession en sera au Sacrificateur.

22 Et s'il sanctifie à l'Eternel un champ qu'il ait acheté, n'étant point des champs de sa possession;

23 Le Sacrificateur lui comptera la somme de ton estimation jusqu'à l'année du Jubilé, et il donnera en ce jour-là ton estimation, [afin que ce soit] une chose sainte à l'Eternel.

24 Mais en l'année du Jubilé le champ retournera à celui duquel il l'avait acheté, [et] auquel était la possession du fond.

25 Et toute estimation que tu auras faite, sera selon le sicle du Sanctuaire; le sicle est de vingt oboles.

26 Toutefois nul ne [pourra] sanctifier le premier-né d'entre les bêtes, car il appartient à l'Eternel par droit de primogéniture, soit de vache, soit de brebis, ou de chèvre, il est à l'Eternel.

27 Mais s'il est de bêtes souillées, il le rachètera selon ton estimation, et il ajoutera à ton estimation un cinquième; et s'il n'est point racheté, il sera vendu selon ton estimation.

28 Or nul interdit que quelqu'un aura dévoué à l'Eternel par interdit, de tout ce qui est sien, soit homme, ou bête, ou champ de sa possession, ne se vendra, ni ne se rachètera; tout interdit sera très-saint à l'Eternel.

29 Nul interdit dévoué par interdit d'entre les hommes, ne se rachètera, mais on le fera mourir de mort.

30 Or toute dîme de la terre, tant du grain de la terre que du fruit des arbres, est à l'Eternel; c'est une sainteté à l'Eternel.

31 Mais si quelqu'un veut racheter en quelque sorte que ce soit quelque chose de sa dîme, il y ajoutera le cinquième par dessus.

32 Mais toute dîme de bœufs, de brebis et de chèvres, [savoir] tout ce qui passe sous la verge, qui est le dixième, sera sanctifié à l'Eternel.

33 n ne choisira point le bon ou le mauvais, et on n'en mettra point d'autre en sa place; que si on le fait en quelque sorte que ce soit, la bête changée et l'autre qui aura été mise en sa place, sera sanctifiée, [et] ne sera point rachetée.

34 Ce sont là les commandements que l'Eternel donna à Moïse sur la montagne de Sinaï, pour les enfants d'Israël.

1 א וידבר יהוה אל משה לאמר

2 ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר--בערכך נפשת ליהוה

3 ג והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה  והיה ערכך חמשים שקל כסף--בשקל הקדש

4 ד ואם נקבה הוא--והיה ערכך שלשים שקל

5 ה ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה--והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים

6 ו ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים--והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף

7 ז ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר--והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים

8 ח ואם מך הוא מערכך--והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן  על פי אשר תשיג יד הנדר--יעריכנו הכהן  {ס}

9 ט ואם בהמה--אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה  כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש

10 י לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע--או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש

11 יא ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה--והעמיד את הבהמה לפני הכהן

12 יב והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע  כערכך הכהן כן יהיה

13 יג ואם גאל יגאלנה--ויסף חמישתו על ערכך

14 יד ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה--והעריכו הכהן בין טוב ובין רע  כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום

15 טו ואם המקדיש--יגאל את ביתו  ויסף חמישית כסף ערכך עליו--והיה לו

16 טז ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה--והיה ערכך לפי זרעו  זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף

17 יז אם משנת היבל יקדיש שדהו--כערכך יקום

18 יח ואם אחר היבל יקדיש שדהו--וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך

19 יט ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו  ויסף חמשית כסף ערכך עליו--וקם לו

20 כ ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר--לא יגאל עוד

21 כא והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה--כשדה החרם  לכהן תהיה אחזתו

22 כב ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו--יקדיש ליהוה

23 כג וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה

24 כד בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו--לאשר לו אחזת הארץ

25 כה וכל ערכך--יהיה בשקל הקדש  עשרים גרה יהיה השקל

26 כו אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה--לא יקדיש איש אתו  אם שור אם שה ליהוה הוא

27 כז ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך

28 כח אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו--לא ימכר ולא יגאל  כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה

29 כט כל חרם אשר יחרם מן האדם--לא יפדה  מות יומת

30 ל וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ--ליהוה הוא  קדש ליהוה

31 לא ואם גאל יגאל איש ממעשרו--חמשיתו יסף עליו

32 לב וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט--העשירי יהיה קדש ליהוה

33 לג לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל

34 לד אלה המצות אשר צוה יהוה את משה--אל בני ישראל  בהר סיני  {ש}