1 C'est pourquoi j'ai dit : Ecoutez maintenant, Chefs de Jacob, et vous Conducteurs de la maison d'Israël : N'est ce point à vous de connaître ce qui est juste?

2 Ils haïssent le bien, et aiment le mal; ils ravissent la peau de ces gens-ci de dessus eux, et leur chair de dessus leurs os.

3 Et ce qu'ils mangent; c'est la chair de mon peuple, et ils ont écorché leur peau de dessus eux, et ont cassé leurs os, et les ont mis par pièces comme dans un pot, et comme de la chair dans une chaudière.

4 Alors ils crieront à l'Eternel, mais il ne les exaucera point, et il cachera sa face d'eux en ce temps-là, selon qu'ils se sont mal conduits dans leurs actions.

5 Ainsi a dit l'Eternel contre les Prophètes qui font égarer mon peuple, qui mordent de leurs dents, et qui crient : Paix! et si quelqu'un ne leur donne rien dans leur bouche, ils publient la guerre contre lui.

6 C'est pourquoi la nuit sera sur vous, afin que vous n'ayez point de vision; et elle s'obscurcira, afin que vous ne deviniez point; le soleil se couchera sur ces Prophètes-là, et le jour leur sera ténébreux.

7 Et [les] voyants seront honteux, et les devins rougiront de honte; eux tous se couvriront sur la lèvre de dessus, parce qu'il n'y aura aucune réponse de Dieu.

8 Mais moi, je suis rempli de force, et de jugement, et de courage, par l'Esprit de l'Eternel, pour déclarer à Jacob son crime, et à Israël son péché.

9 Ecoutez maintenant ceci, Chefs de la maison de Jacob, et vous Conducteurs de la maison d'Israël, qui avez le jugement en abomination, et qui pervertissez tout ce qui est juste.

10 On bâtit Sion de sang, et Jérusalem d'injustices.

11 Ses Chefs jugent pour des présents, ses Sacrificateurs enseignent pour le salaire, et ses prophètes devinent pour de l'argent, puis ils s'appuient sur l'Eternel, en disant : L'Eternel n'est-il pas parmi nous? Il ne viendra point de mal sur nous.

12 C'est pourquoi à cause de vous, Sion sera labourée [comme] un champ, et Jérusalem sera réduite en monceaux [de pierres], et la montagne du Temple en hauts lieux de forêt.

1 א ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל  הלוא לכם לדעת את המשפט

2 ב שנאי טוב ואהבי רעה (רע) גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם

3 ג ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת

4 ד אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם  {פ}

5 ה כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי--הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה

6 ו לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום

7 ז ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם  כי אין מענה אלהים

8 ח ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה--להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו  {ס}

9 ט שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל--המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו

10 י בנה ציון בדמים וירושלם בעולה

11 יא ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה

12 יב לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער  {פ}