1 Enfants d'Israël, écoutez la parole de l'Eternel; car l'Eternel a un procès avec les habitants du pays ; parce qu'il n'y a point de vérité, ni de miséricorde, ni de connaissance de Dieu au pays.

2 Il n'y a qu'exécration, que mensonge, que meurtre, que larcin et qu'adultère; ils se sont entièrement débordés, et un meurtre touche l'autre.

3 C'est pourquoi le pays sera en deuil, et tout homme qui y habite sera dans la langueur, avec les bêtes des champs, et les oiseaux des cieux; même les poissons de la mer périront.

4 Quoi qu'il en soit, qu'on ne plaide avec personne, et qu'on ne reprenne personne; car, quant à ton peuple, ce sont autant de gens qui disputent avec le Sacrificateur.

5 Tu tomberas donc en plein jour, et le prophète aussi tombera avec toi de nuit, et j'exterminerai ta mère.

6 Mon peuple est détruit à cause qu'il est sans science. Parce que tu as rejeté la science, je te rejetterai, afin que tu ne m'exerces plus la sacrificature. Puisque tu as oublié la Loi de ton Dieu, moi aussi j'oublierai tes enfants.

7 A mesure qu'ils se sont accrus ils ont péché contre moi : je changerai leur gloire en ignominie.

8 Ils mangent les péchés de mon peuple, et ne demandent rien que son iniquité.

9 C'est pourquoi le Sacrificateur sera [traité] comme le peuple, et je le visiterai selon son train, et je lui rendrai selon ses actions.

10 Et ils mangeront, mais ils ne seront point rassasiés; ils se prostitueront, mais ils ne multiplieront point; parce qu'ils ont abandonné l'Eternel, pour ne s'y tenir point.

11 La luxure, et le vin, et le moût, ôtent l'entendement.

12 Mon peuple demande avis à son bois, et son bâton lui répond : car l'esprit de fornication [les] a fait errer, et ils ont commis adultère se détournant de leur Dieu.

13 Ils sacrifient sur le sommet des montagnes, et font des parfums sur les coteaux, sous les chênes, sous les peupliers, et sous les ormes, parce que leur ombre est bonne; c'est pourquoi vos filles se prostitueront, et les femmes de vos fils commettront adultère.

14 Je ne ferai point punition de vos filles quand elles se seront abandonnées, ni des femmes de vos fils, quand elles auront commis adultère; à cause qu'ils se séparent avec les prostituées, et qu'ils sacrifient avec les femmes débauchées; ainsi le peuple qui est sans intelligence, sera ruiné.

15 Si tu commets adultère, ô Israël! [au moins] que Juda ne se rende point coupable; n'entrez donc point dans Guilgal, et ne montez point à Beth-aven, et ne jurez point ; l'Eternel est vivant.

16 Parce qu'Israël a été revêche comme une génisse revêche, l'Eternel les paîtra maintenant comme des agneaux dans des lieux spacieux.

17 Ephraïm s'est associé aux idoles; abandonne-le.

18 Leur breuvage est devenu aigre; ils n'ont fait que se prostituer; ils n'aiment qu'à [dire], apportez; ce n'est qu'ignominie que ses protecteurs.

19 Le vent l'a enserré dans ses ailes, et ils auront honte de leurs sacrifices.

1 א שמעו דבר יהוה בני ישראל  כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ

2 ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו

3 ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו

4 ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן

5 ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך

6 ו נדמו עמי מבלי הדעת  כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני

7 ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר

8 ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו

9 ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו

10 י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו  כי את יהוה עזבו לשמר

11 יא זנות ויין ותירוש יקח לב

12 יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו  כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם

13 יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה

14 יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט

15 טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה

16 טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב

17 יז חבור עצבים אפרים הנח לו

18 יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה

19 יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם  {פ}