1 Ne te vante point du jour de demain; car tu ne sais pas quelle chose le jour enfantera.
2 Qu'un autre te loue, et non pas ta bouche; que ce soit l'étranger, et non pas tes lèvres.
3 La pierre est pesante, et le sablon est accablant; mais le dépit du fou est plus pesant que tous les deux.
4 Il y a de la cruauté dans la fureur, et du débordement dans la colère; mais qui pourra subsister devant la jalousie?
5 La correction ouverte vaut mieux qu'un amour secret.
6 Les plaies faites par celui qui aime, sont fidèles, et les baisers de celui qui hait, sont à craindre.
7 L'âme rassasiée foule les rayons de miel ; mais à l'âme qui a faim, toute chose amère est douce.
8 Tel qu'est un oiseau s'écartant de son nid, tel est l'homme qui s'écarte de son lieu.
9 L'huile et le parfum réjouissent le cœur, et il en est ainsi de la douceur d'un ami, laquelle vient d'un conseil cordial.
10 Ne quitte point ton ami, ni l'ami de ton père, et n'entre point en la maison de ton frère au temps de ta calamité; [car] le voisin qui est proche, vaut mieux que le frère qui est loin.
11 Mon fils sois sage, et réjouis mon cœur, afin que j'aie de quoi répondre à celui qui me fait des reproches.
12 L'homme bien avisé prévoit le mal, et se tient caché; [mais] les niais passent outre, et ils en payent l'amende.
13 Quand quelqu'un aura cautionné pour l'étranger, prends son vêtement, et prends gage de lui pour l'étrangère.
14 Celui qui bénit son ami à haute voix, se levant de grand matin, sera tenu comme s'il le maudissait.
15 Une gouttière continuelle au temps de la grosse pluie, et une femme querelleuse, c'est tout un.
16 Celui qui la veut retenir, retient le vent; et elle se fera connaître [comme] un parfum qu'il aurait dans sa main droite.
17 [Comme] le fer aiguise le fer, ainsi l'homme aiguise la face de son ami.
18 [Comme] celui qui garde le figuier, mangera de son fruit; ainsi celui qui garde son maître sera honoré.
19 Comme dans l'eau le visage [répond] au visage, ainsi le cœur de l'homme [répond] à l'homme.
20 Le sépulcre et le gouffre ne sont jamais rassasiés; aussi les yeux des hommes ne sont jamais satisfaits.
21 Comme le fourneau est pour éprouver l'argent, et le creuset l'or; ainsi est à l'homme la bouche qui le loue.
22 Quand tu pilerais le fou au mortier parmi du grain qu'on pile avec un pilon, sa folie ne se départira point de lui.
23 Sois soigneux à reconnaître l'état de tes brebis, et mets ton cœur aux parcs.
24 Car le trésor ne dure point à toujours, et la couronne n'est pas d'âge en âge.
25 Le foin se montre, et l'herbe paraît, et on amasse les herbes des montagnes.
26 Les agneaux sont pour te vêtir, et les boucs sont le prix d'un champ;
27 Et l'abondance du lait des chèvres [sera] pour ton manger, pour le manger de ta maison, et pour la vie de tes servantes.
1 א אל-תתהלל ביום מחר כי לא-תדע מה-ילד יום br
2 ב יהללך זר ולא-פיך נכרי ואל-שפתיך br
3 ג כבד-אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם br
4 ד אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה br
5 ה טובה תוכחת מגלה-- מאהבה מסתרת br
6 ו נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא br
7 ז נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל-מר מתוק br
8 ח כצפור נודדת מן-קנה-- כן-איש נודד ממקומו br
9 ט שמן וקטרת ישמח-לב ומתק רעהו מעצת-נפש br
10 י רעך ורעה (ורע) אביך אל-תעזב-- ובית אחיך אל-תבוא ביום אידך br טוב שכן קרוב מאח רחוק br
11 יא חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר br
12 יב ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו br
13 יג קח-בגדו כי-ערב זר ובעד נכריה חבלהו br
14 יד מברך רעהו בקול גדול--בבקר השכים קללה תחשב לו br
15 טו דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים (מדינים) נשתוה br
16 טז צפניה צפן-רוח ושמן ימינו יקרא br
17 יז ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני-רעהו br
18 יח נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד br
19 יט כמים הפנים לפנים-- כן לב-האדם לאדם br
20 כ שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה br
21 כא מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו br
22 כב אם תכתוש-את-האויל במכתש בתוך הריפות-- בעלי br לא-תסור מעליו אולתו br
23 כג ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים br
24 כד כי לא לעולם חסן ואם-נזר לדור דור (ודור) br
25 כה גלה חציר ונראה-דשא ונאספו עשבות הרים br
26 כו כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים br
27 כז ודי חלב עזים--ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך