1 Mon fils, sois attentif à ma sagesse, incline ton oreille à mon intelligence;

2 Afin que tu gardes mes avis, et que tes lèvres conservent la science.

3 Car les lèvres de l'étrangère distillent des rayons de miel, et son palais est plus doux que l'huile.

4 Mais ce qui en provient est amer comme de l'absinthe, et aigu comme une épée à deux tranchants.

5 Ses pieds descendent à la mort, ses démarches aboutissent au sépulcre.

6 Afin que tu ne balances point le chemin de la vie; ses chemins en sont écartés, tu ne le connaîtras point.

7 Maintenant donc, enfants, écoutez-moi, et ne vous détournez point des paroles de ma bouche.

8 Eloigne ton chemin de la femme étrangère, et n'approche point de l'entrée de sa maison.

9 De peur que tu ne donnes ton honneur à d'autres, et tes ans au cruel.

10 De peur que les étrangers ne se rassasient de tes facultés, et que le fruit de ton travail ne soit en la maison du forain;

11 Et que tu ne rugisses quand tu seras près de ta fin, quand ta chair et ton corps seront consumés;

12 Et que tu ne dises : Comment ai-je haï l'instruction, et comment mon cœur a-t-il dédaigné les répréhensions?

13 Et comment n'ai-je point obéi à la voix de ceux qui m'instruisaient, et n'ai-je point incliné mon oreille à ceux qui m'enseignaient?

14 Peu s'en est fallu que je n'aie été dans toute sorte de mal, au milieu de la congrégation et de l'assemblée.

15 Bois des eaux de ta citerne, et des ruisseaux du milieu de ton puits;

16 Que tes fontaines se répandent dehors, et les ruisseaux d'eau par les rues;

17 Qu'elles soient à toi seul, et non aux étrangers avec toi.

18 Que ta source soit bénie, et réjouis-toi de la femme de ta jeunesse,

19 [Comme] d'une biche aimable, et d'une chevrette gracieuse; que ses mamelles te rassasient en tout temps, et sois continuellement épris de son amour;

20 Et pourquoi, mon fils, irais-tu errant après l'étrangère, et embrasserais-tu le sein de la foraine?

21 Vu que les voies de l'homme sont devant les yeux de l'Eternel, et qu'il pèse toutes ses voies.

22 Les iniquités du méchant l'attraperont, et il sera retenu par les cordes de son péché.

23 Il mourra faute d'instruction, et il ira errant par la grandeur de sa folie.

1 א   בני לחכמתי הקשיבה    לתבונתי הט-אזנך br

2 ב   לשמר מזמות    ודעת שפתיך ינצרו br

3 ג   כי נפת תטפנה שפתי זרה    וחלק משמן חכה br

4 ד   ואחריתה מרה כלענה    חדה כחרב פיות br

5 ה   רגליה ירדות מות    שאול צעדיה יתמכו br

6 ו   ארח חיים פן-תפלס    נעו מעגלתיה לא תדע

7 ז   ועתה בנים שמעו-לי    ואל-תסורו מאמרי-פי br

8 ח   הרחק מעליה דרכך    ואל-תקרב אל-פתח ביתה br

9 ט   פן-תתן לאחרים הודך    ושנתיך לאכזרי br

10 י   פן-ישבעו זרים כחך    ועצביך בבית נכרי br

11 יא   ונהמת באחריתך    בכלות בשרך ושארך br

12 יב   ואמרת--איך שנאתי מוסר    ותוכחת נאץ לבי br

13 יג   ולא-שמעתי בקול מורי    ולמלמדי לא-הטיתי אזני br

14 יד   כמעט הייתי בכל-רע--    בתוך קהל ועדה br

15 טו   שתה-מים מבורך    ונזלים מתוך בארך br

16 טז   יפוצו מעינתיך חוצה    ברחבות פלגי-מים br

17 יז   יהיו-לך לבדך    ואין לזרים אתך br

18 יח   יהי-מקורך ברוך    ושמח מאשת נעורך br

19 יט   אילת אהבים    ויעלת-חן br דדיה ירוך בכל-עת    באהבתה תשגה תמיד br

20 כ   ולמה תשגה בני בזרה    ותחבק חק נכריה br

21 כא   כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש    וכל-מעגלתיו מפלס br

22 כב   עוונתיו--ילכדנו את-הרשע    ובחבלי חטאתו יתמך br

23 כג   הוא--ימות באין מוסר    וברב אולתו ישגה