1 Célébrez l'Eternel, invoquez son Nom, faites connaître parmi les peuples ses exploits.
2 Chantez-lui, psalmodiez-lui, parlez de toutes ses merveilles.
3 Glorifiez-vous du Nom de sa sainteté, [et] que le cœur de ceux qui cherchent l'Eternel se réjouisse.
4 Recherchez l'Eternel, et sa force; cherchez continuellement sa face.
5 Souvenez-vous de ses merveilles qu'il a faites, de ses miracles, et des jugements de sa bouche.
6 La postérité d'Abraham sont ses serviteurs; les enfants de Jacob sont ses élus;
7 Il est l'Eternel notre Dieu; ses jugements sont sur toute la terre.
8 Il s'est souvenu à toujours de son alliance, de la parole qu'il a commandée en mille générations;
9 Du traité qu'il a fait avec Abraham, et du serment qu'il a fait à Isaac,
10 Lequel il a ratifié pour être une ordonnance à Jacob, [et] à Israël [pour] être une alliance éternelle;
11 En disant : je te donnerai le pays de Canaan, pour le lot de ton héritage;
12 Encore qu'ils fussent un petit nombre de gens, et qu'ils y séjournassent peu de temps comme étrangers.
13 Car ils allaient de nation en nation, et d'un Royaume vers un autre peuple.
14 Il ne souffrit pas qu'aucun les opprimât : et il a même châtié des Rois pour l'amour d'eux.
15 [Disant] : Ne touchez point à mes Oints, et ne faites point de mal à mes Prophètes.
16 Il appela aussi la famine sur la terre, [et] rompit tout le bâton du pain.
17 Il envoya un personnage devant eux; Joseph fut vendu pour esclave.
18 On lui enserra les pieds en des ceps, sa personne fut mise aux fers.
19 Jusqu’au temps que sa parole fût venue, et que la parole de l'Eternel l'eût éprouvé.
20 Le Roi envoya, et on le relâcha; le dominateur des peuples [envoya], et on le délia.
21 Il l'établit pour maître sur sa maison, et pour dominateur sur tout son domaine;
22 Pour soumettre les principaux à ses désirs, et pour instruire ses Anciens.
23 Puis Israël entra en Egypte, et Jacob séjourna au pays de Cam.
24 Et l'[Eternel] fit extrêmement multiplier son peuple, et le rendit plus puissant que ceux qui l'opprimaient.
25 Il changea leur cœur, de sorte qu'ils eurent son peuple en haine, jusques à conspirer contre ses serviteurs.
26 Il envoya Moïse son serviteur, [et] Aaron, qu'il avait élu.
27 [Lesquels] accomplirent sur eux les prodiges, et les miracles qu'ils avaient eu charge de faire dans le pays de Cam.
28 Il envoya les ténèbres, et fit obscurcir [l'air]; et ils ne furent point rebelles à ses ordres.
29 Il convertit leurs eaux en sang, et fit mourir leurs poissons.
30 Leur terre produisit en abondance des grenouilles, jusqu’au dedans des cabinets de leurs Rois.
31 Il parla, et une mêlée de bêtes vint, et des poux sur tout leur pays.
32 Il fit que leurs pluies furent de la grêle, [et] qu'il y eut sur leur terre un feu flamboyant.
33 Il frappa leurs vignes, et leurs figuiers, et il brisa les arbres de leur pays.
34 Il commanda, et les sauterelles vinrent, et des hurebecs sans nombre;
35 Qui broutèrent toute l'herbe en leur pays, et qui dévorèrent le fruit de leur terroir.
36 Et il frappa tout premier-né dans leur pays, qui étaient les prémices de toute leur vigueur.
37 Puis il les tira dehors avec de l'or et de l'argent, et il n'y eut aucun qui chancelât parmi ses Tribus.
38 L'Egypte se réjouit à leur départ; car la peur qu'ils avaient d'eux, les avait saisis.
39 Il étendit la nuée pour couverture, et le feu pour éclairer la nuit.
40 [Le peuple] demanda, et il fit venir des cailles, et il les rassasia du pain des cieux.
41 Il ouvrit le rocher, et les eaux en coulèrent; et coururent par les lieux secs, [comme] une rivière.
42 Car il se souvint de la parole de sa sainteté, laquelle il avait donnée à Abraham son serviteur.
43 Et il tira dehors son peuple avec allégresse, et ses élus avec chant de joie.
44 Il leur donna les pays des nations, et ils possédèrent le fruit du travail des peuples.
45 Afin qu'ils gardassent ses statuts, et qu'ils observassent ses lois. Louez l'Eternel.
1 א הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו br
2 ב שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו br
3 ג התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה br
4 ד דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד br
5 ה זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו br
6 ו זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו br
7 ז הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו br
8 ח זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור br
9 ט אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק br
10 י ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם br
11 יא לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם br
12 יב בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה br
13 יג ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר br
14 יד לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים br
15 טו אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו br
16 טז ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר br
17 יז שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף br
18 יח ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו br
19 יט עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו br
20 כ שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו br
21 כא שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו br
22 כב לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם br
23 כג ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם br
24 כד ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו br
25 כה הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו br
26 כו שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו br
27 כז שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם br
28 כח שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) br
29 כט הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם br
30 ל שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם br
31 לא אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם br
32 לב נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם br
33 לג ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם br
34 לד אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר br
35 לה ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם br
36 לו ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם br
37 לז ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל br
38 לח שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם br
39 לט פרש ענן למסך ואש להאיר לילה br
40 מ שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם br
41 מא פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר br
42 מב כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו br
43 מג ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו br
44 מד ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו br
45 מה בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו br הללו-יה