1 Maskil des enfants de Coré, [donné] au maître chantre. Comme le cerf brame après le courant des eaux, ainsi mon âme soupire ardemment après toi, ô Dieu!

2 Mon âme a soif de Dieu, du [Dieu] Fort, [et] vivant; ô quand entrerai-je et me présenterai-je devant la face de Dieu.

3 Mes larmes m'ont été au lieu de pain, jour et nuit, quand on me disait chaque jour : Où est ton Dieu?

4 Je rappelais ces choses dans mon souvenir, et je m'en entretenais en moi-même, [savoir] que je marchais en la troupe, et que je m'en allais tout doucement en leur compagnie, avec une voix de triomphe et de louange, jusques à la maison de Dieu, [et] qu'une grande multitude de gens sautait alors de joie.

5 Mon âme, pourquoi t'abats-tu, et frémis-tu au-dedans de moi? Attends-toi à Dieu; car je le célébrerai encore; son regard est la délivrance même.

6 Mon Dieu! mon âme est abattue en moi-même, parce qu'il me souvient de toi depuis la région du Jourdain, et de celle des Hermoniens, et de la montagne de Mitshar.

7 Un abîme appelle un autre abîme au son de tes canaux; toutes tes vagues et tes flots ont passé sur moi.

8 L'Eternel mandera de jour sa gratuité, et son Cantique sera de nuit avec moi, et je ferai requête au [Dieu] Fort, qui est ma vie.

9 Je dirai au [Dieu] Fort qui est mon rocher : pourquoi m'as-tu oublié? pourquoi marcherai-je en deuil à cause de l'oppression de l'ennemi?

10 Mes adversaires m'ont fait outrage; ç'a été une épée dans mes os, quand ils m'ont dit chaque jour, où est ton Dieu?

11 Mon âme, pourquoi t'abats-tu, et pourquoi frémis-tu au-dedans de moi? Attends-toi à Dieu; car je le célébrerai encore, il est ma délivrance, et mon Dieu.

1 א   למנצח משכיל לבני-קרח br

2 ב   כאיל תערג על-אפיקי-מים--    כן נפשי תערג אליך אלהים br

3 ג   צמאה נפשי לאלהים--    לאל חי br מתי אבוא    ואראה פני אלהים br

4 ד   היתה-לי דמעתי לחם    יומם ולילה br באמר אלי כל-היום    איה אלהיך br

5 ה   אלה אזכרה    ואשפכה עלי נפשי-- br כי אעבר בסך    אדדם עד-בית אלהים br בקול-רנה ותודה    המון חוגג br

6 ו   מה-תשתוחחי נפשי--    ותהמי עלי br הוחלי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועות פניו br

7 ז   אלהי--    עלי נפשי תשתוחח br על-כן--אזכרך מארץ ירדן    וחרמונים מהר מצער br

8 ח   תהום-אל-תהום קורא    לקול צנוריך br כל-משבריך וגליך    עלי עברו br

9 ט   יומם יצוה יהוה חסדו    ובלילה שירה עמי-- br תפלה    לאל חיי br

10 י   אומרה לאל סלעי--    למה שכחתני br למה-קדר אלך--    בלחץ אויב br

11 יא   ברצח בעצמותי--    חרפוני צוררי br באמרם אלי כל-היום    איה אלהיך br [ (Psalms 42:12) יב   מה-תשתוחחי נפשי--    ומה-תהמי עלי br הוחילי לאלהים כי-עוד אודנו--    ישועת פני ואלהי ]