1 Psaume de David, au maître chantre. Touchant ce que Nathan le Prophète vint à lui, après qu'il fut entré vers Bathsebah. Ô Dieu! aie pitié de moi selon ta gratuité, selon la grandeur de tes compassions efface mes forfaits.

2 Lave-moi parfaitement de mon iniquité, et me nettoie de mon péché.

3 Car je connais mes transgressions, et mon péché est continuellement devant moi.

4 J'ai péché contre toi, contre toi proprement, et j'ai fait ce qui déplaît à tes yeux : afin que tu sois connu juste quand tu parles, [et] trouvé pur, quand tu juges.

5 Voilà, j'ai été formé dans l'iniquité, et ma mère m'a échauffé dans le péché.

6 Voilà, tu aimes la vérité dans le cœur, et tu m'as enseigné la sagesse dans le secret [de mon cœur].

7 Purifie-moi du péché avec de l'hysope, et je serai net; lave-moi, et je serai plus blanc que la neige.

8 Fais-moi entendre la joie et l'allégresse, et fais que les os que tu as brisés se réjouissent.

9 Détourne ta face de mes péchés, et efface toutes mes iniquités.

10 Ô Dieu! crée-moi un cœur net, et renouvelle au dedans de moi un esprit bien remis.

11 Ne me rejette point de devant ta face, et ne m'ôte point l'Esprit de ta Sainteté.

12 Rends-moi la joie de ton salut, et que l'Esprit de l'affranchissement me soutienne.

13 J'enseignerai tes voies aux transgresseurs, et les pécheurs se convertiront à toi.

14 Ô Dieu! Dieu de mon salut, délivre-moi de tant de sang, [et] ma langue chantera hautement ta justice.

15 Seigneur, ouvre mes lèvres, et ma bouche annoncera ta louange.

16 Car tu ne prends point plaisir aux sacrifices, autrement j'en donnerais; l'holocauste ne t'est point agréable.

17 Les sacrifices de Dieu sont l'esprit froissé : ô Dieu! tu ne méprises point le cœur froissé et brisé.

18 Fais du bien selon ta bienveillance à Sion, [et] édifie les murs de Jérusalem.

19 Alors tu prendras plaisir aux sacrifices de justice, à l'holocauste, et aux sacrifices qui se consument entièrement par le feu; alors on offrira des veaux sur ton autel.

1 א   למנצח מזמור לדוד br

2 ב   בבוא-אליו נתן הנביא--    כאשר-בא אל-בת-שבע br

3 ג   חנני אלהים כחסדך    כרב רחמיך מחה פשעי br

4 ד   הרבה (הרב) כבסני מעוני    ומחטאתי טהרני br

5 ה   כי-פשעי אני אדע    וחטאתי נגדי תמיד br

6 ו   לך לבדך חטאתי    והרע בעיניך עשיתי br למען תצדק בדברך--    תזכה בשפטך br

7 ז   הן-בעוון חוללתי    ובחטא יחמתני אמי br

8 ח   הן-אמת חפצת בטחות    ובסתם חכמה תודיעני br

9 ט   תחטאני באזוב ואטהר    תכבסני ומשלג אלבין br

10 י   תשמיעני ששון ושמחה    תגלנה עצמות דכית br

11 יא   הסתר פניך מחטאי    וכל-עונתי מחה br

12 יב   לב טהור ברא-לי אלהים    ורוח נכון חדש בקרבי br

13 יג   אל-תשליכני מלפניך    ורוח קדשך אל-תקח ממני br

14 יד   השיבה לי ששון ישעך    ורוח נדיבה תסמכני br

15 טו   אלמדה פשעים דרכיך    וחטאים אליך ישובו br

16 טז   הצילני מדמים אלהים--    אלהי תשועתי br תרנן לשוני    צדקתך br

17 יז   אדני שפתי תפתח    ופי יגיד תהלתך br

18 יח   כי לא-תחפץ זבח ואתנה    עולה לא תרצה br

19 יט   זבחי אלהים    רוח נשברה br לב-נשבר ונדכה--    אלהים לא תבזה br [ (Psalms 51:20) כ   היטיבה ברצונך את-ציון    תבנה חומות ירושלם br ] [ (Psalms 51:21) כא   אז תחפץ זבחי-צדק    עולה וכליל br אז יעלו על-מזבחך    פרים ]