1 J'élevai encore mes yeux, et regardai; et voilà un homme qui avait à la main un cordeau à mesurer,

2 Auquel je dis : Où vas-tu? Et il me répondit : Je vais mesurer Jérusalem, pour voir quelle est sa largeur, et quelle est sa longueur.

3 Et voici, l'Ange qui parlait avec moi sortit, et un autre Ange sortit au-devant de lui;

4 Et lui dit : Cours, et parle à ce jeune homme-là, en disant : Jérusalem sera habitée sans murailles, à cause de la multitude d'hommes et de bêtes qui seront au milieu d'elle.

5 Mais je lui serai, dit l'Eternel, une muraille de feu tout autour, et je serai pour gloire au milieu d'elle.

6 Ha! Fuyez, fuyez hors du pays de l'Aquilon, dit l'Eternel : car je vous ai dispersés vers les quatre vents des cieux, dit l'Eternel.

7 Ha! Sion qui demeures avec la fille de Babylone, sauve-toi.

8 Car ainsi a dit l'Eternel des armées, lequel après la gloire m'a envoyé vers les nations qui vous ont pillés, que qui vous touche, touche la prunelle de son œil.

9 Car voici, je vais lever ma main sur eux, et ils seront en proie à leurs serviteurs, et vous connaîtrez que l'Eternel des armées m'a envoyé.

10 Réjouis-toi avec chant de triomphe, et t'égaye, fille de Sion; car voici, je viens, et j'habiterai au milieu de toi, dit l'Eternel.

11 Et plusieurs nations se joindront à l’Eternel en ce jour-là, et deviendront mon peuple; et j'habiterai au milieu de toi; et tu sauras que l'Eternel des armées m'a envoyé vers toi.

12 Et l'Eternel héritera Juda pour son partage en la terre de sa sainteté, et il choisira encore Jérusalem.

13 Que toute chair se taise, devant la face de l'Eternel, car il s'est réveillé de la demeure de sa sainteté.

1 א ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות

2 ב ואמר אל המלאך הדבר בי--מה אלה ויאמר אלי--אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם  {ס}

3 ג ויראני יהוה ארבעה חרשים

4 ד ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה  {ס}

5 ה ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה

6 ו ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה

7 ז והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

8 ח ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר  פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה

9 ט ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה  {פ}

10 י הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה  כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה

11 יא הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל  {ס}

12 יב כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם  כי הנגע בכם נגע בבבת עינו

13 יג כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני  {ס} [ (Zechariah 2:14) יד רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה ] [ (Zechariah 2:15) טו ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך ] [ (Zechariah 2:16) טז ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם ] [ (Zechariah 2:17) יז הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו  {ס} ]