1 Puis l'Ange qui parlait avec moi retourna, et me réveilla comme un homme qu'on réveille de son sommeil;

2 Et me dit : Que vois-tu? Et je répondis : Je regarde, et voilà un chandelier tout d'or, et un bassin au-dessus de son sommet, et ses sept lampes sont sur lui, avec sept tuyaux pour les sept lampes qui sont à son sommet.

3 Et il y a deux oliviers au-dessus, l'un à la droite du bassin, et l'autre à la gauche.

4 Alors je pris la parole, et je dis à l'Ange qui parlait avec moi, ce qui s'ensuit : Mon Seigneur, que veulent dire ces choses?

5 Et l'Ange qui parlait avec moi, répondit, et me dit : Ne sais-tu pas ce que [veulent dire] ces choses? Et je dis : Non, mon Seigneur!

6 Et il répondit, et me dit : C'est ici la parole de l'Eternel à Zorobabel, disant : Ce n'est point par armée, ni par force, mais par mon Esprit, a dit l'Eternel des armées.

7 Qui es-tu, grande montagne, devant Zorobabel? Une plaine. Il tirera la pierre la plus haute; il y aura des sons éclatants; Grâce, Grâce pour elle.

8 Aussi la parole de l'Eternel me fut [adressée], en disant :

9 Les mains de Zorobabel ont fondé cette maison, et ses mains l'achèveront; et tu sauras que l'Eternel des armées m'a envoyé vers vous.

10 Car qui est-ce qui a méprisé le temps des petits [commencements?] Vu que ces sept là, [savoir], les yeux de l'Eternel qui vont çà et là par toute la terre, se réjouiront, et verront la pierre du niveau en la main de Zorobabel.

11 Et je répondis, et lui dis : Que [signifient] ces deux oliviers, à la droite et à la gauche du chandelier?

12 Et je pris la parole pour la seconde fois, et lui dis : Que [signifient] ces deux branches d'olivier qui sont auprès des deux becs d'or, desquels l'or découle?

13 Et il me répondit, et dit : Ne sais-tu pas ce que signifient ces choses? Et je dis : Non, mon Seigneur.

14 Et il dit : Ce sont les deux fils de l'huile, qui se tiennent devant le Seigneur de toute la terre.

1 א וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו

2 ב ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה

3 ג ושנים זיתים עליה  אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה

4 ד ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר  מה אלה אדני

5 ה ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני

6 ו ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר  לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות

7 ז מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה  {פ}

8 ח ויהי דבר יהוה אלי לאמר

9 ט ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם

10 י כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ

11 יא ואען ואמר אליו  מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה

12 יב ואען שנית ואמר אליו  מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב

13 יג ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני

14 יד ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ