1 Ora, irmãos, não quero que vocês ignorem que os nossos pais estiveram todos sob a nuvem, e todos passaram pelo mar, 2 e todos, em Moisés, foram batizados, tanto na nuvem como no mar. 3 Todos eles comeram do mesmo alimento espiritual 4 e beberam da mesma bebida espiritual. Porque bebiam de uma pedra espiritual que os seguia; e a pedra era Cristo. 5 Mas Deus não se agradou da maioria deles, razão pela qual ficaram prostrados no deserto. 6 Ora, estas coisas se tornaram exemplos para nós, a fim de que não cobicemos as coisas más, como eles cobiçaram.

7 Não sejam idólatras, como alguns deles foram, conforme está escrito: "O povo assentou-se para comer e beber e levantou-se para se divertir." 8 E não pratiquemos imoralidade, como alguns deles o fizeram e caíram mortos, num só dia, vinte e três mil. 9 Não ponhamos Cristo à prova, como alguns deles fizeram e foram mortos pelas serpentes. 10 Não fiquem murmurando, como alguns deles murmuraram e foram destruídos pelo exterminador.

11 Estas coisas aconteceram com eles para servir de exemplo e foram escritas como advertência a nós, para quem o fim dos tempos tem chegado.

12 Por isso, aquele que pensa estar em pé veja que não caia. 13 Não sobreveio a vocês nenhuma tentação que não fosse humana; mas Deus é fiel e não permitirá que vocês sejam tentados além do que podem suportar; pelo contrário, juntamente com a tentação proverá livramento, para que vocês a possam suportar.

14 Portanto, meus amados, fujam da idolatria. 15 Falo como a pessoas sábias; julguem vocês mesmos o que digo. 16 Não é fato que o cálice da bênção que abençoamos é a comunhão do sangue de Cristo? E não é fato que o pão que partimos é a comunhão do corpo de Cristo? 17 Porque nós, embora muitos, somos unicamente um pão, um só corpo; porque todos participamos do único pão.

18 Considerem o Israel segundo a carne. Não é verdade que aqueles que se alimentam dos sacrifícios são participantes do altar? 19 O que quero dizer com isto? Que o que é sacrificado ao ídolo é alguma coisa? Ou que o próprio ídolo tem algum valor? 20 Não! Digo que as coisas que eles sacrificam são sacrificadas a demônios e não a Deus; e eu não quero que vocês estejam em comunhão com os demônios. 21 Vocês não podem beber o cálice do Senhor e o cálice dos demônios; não podem ser participantes da mesa do Senhor e da mesa dos demônios. 22 Ou provocaremos ciúmes no Senhor? Somos, por acaso, mais fortes do que ele?

23 "Todas as coisas são lícitas", mas nem todas convêm; "todas as coisas são lícitas", mas nem todas edificam. 24 Ninguém busque o seu próprio interesse, e sim o de seu próximo. 25 Comam de tudo o que se vende no mercado, sem questionamento algum por motivo de consciência. 26 Porque do Senhor é a terra e a sua plenitude. 27 Se alguém que não é crente convidá-los para comer, e vocês quiserem ir, comam de tudo o que for posto diante de vocês, sem questionamento algum por motivo de consciência. 28 Porém, se alguém disser a vocês: "Isto é coisa sacrificada a ídolo", não comam, por causa daquele que deu a informação e por motivo de consciência; 29 consciência, digo, não a sua propriamente, mas a do outro.

"Pois, por que a minha liberdade deve ser julgada pela consciência de outra pessoa? 30 Se eu participo com gratidão, por que sou criticado por causa daquilo por que dou graças?"

31 Portanto, se vocês comem, ou bebem ou fazem qualquer outra coisa, façam tudo para a glória de Deus. 32 Não se tornem motivo de tropeço nem para judeus, nem para gentios, nem para a igreja de Deus, 33 assim como também eu procuro, em tudo, ser agradável a todos, não buscando o meu próprio interesse, mas o de muitos, para que sejam salvos.

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃