1 Jorão, filho de Acabe, começou a reinar sobre Israel, em Samaria, no décimo oitavo ano do reinado de Josafá, rei de Judá; e reinou doze anos. 2 Fez o que era mau aos olhos do Senhor, porém não como o seu pai, nem como a sua mãe, porque tirou a coluna de Baal, que o seu pai havia feito. 3 No entanto, aderiu aos pecados de Jeroboão, filho de Nebate, que havia levado Israel a pecar, e não se afastou deles.

4 Mesa, rei dos moabitas, era criador de gado e pagava o seu tributo ao rei de Israel com cem mil cordeiros e a lã de cem mil carneiros. 5 Mas depois da morte de Acabe, o rei dos moabitas se revoltou contra o rei de Israel. 6 Por isso, naquele instante Jorão saiu de Samaria e reuniu todo o exército de Israel. 7 Mandou dizer a Josafá, rei de Judá:

— O rei de Moabe se revoltou contra mim. Você irá comigo à guerra contra Moabe?

Josafá respondeu:

— Irei. Sou como você é, o meu povo é como o seu povo, e os meus cavalos são como os seus cavalos.

8 E Josafá perguntou:

— Por que caminho iremos?

Jorão respondeu:

— Pelo caminho do deserto de Edom.

9 Partiram o rei de Israel, o rei de Judá e o rei de Edom. Após sete dias de marcha, não havia água para o exército e para os animais que os seguiam. 10 Então o rei de Israel disse:

— Ah! O Senhor chamou estes três reis para os entregar nas mãos de Moabe.

11 Josafá perguntou:

— Não há, aqui, algum profeta do Senhor, para que consultemos o Senhor por meio dele?

Um dos servos do rei de Israel respondeu:

— Aqui está Eliseu, filho de Safate, que era servo de Elias.

12 Josafá disse:

— Está com ele a palavra do Senhor.

Então o rei de Israel, Josafá e o rei de Edom foram falar com Eliseu. 13 Mas Eliseu disse ao rei de Israel:

— Que tenho eu a ver com você? Vá falar com os profetas de seu pai e os profetas de sua mãe.

Porém o rei de Israel lhe disse:

— Não, porque o Senhor Deus é quem chamou estes três reis para os entregar nas mãos de Moabe.

14 Eliseu disse:

— Tão certo como vive o Senhor dos Exércitos, em cuja presença estou, se eu não respeitasse a presença de Josafá, rei de Judá, não daria atenção nem olharia para você. 15 Agora me tragam um músico.

Enquanto o músico tocava, o poder de Deus veio sobre Eliseu. 16 Este disse:

— Assim diz o Senhor: "Façam, neste vale, covas e mais covas. 17 Porque assim diz o Senhor: Vocês não sentirão vento, nem verão chuva, mas este vale se encherá de água; e vocês beberão, bem como o seu gado e os seus animais." 18 Mas isto ainda é pouco aos olhos do Senhor. Ele também entregará Moabe nas suas mãos. 19 Vocês conquistarão todas as cidades fortificadas e todas as cidades principais. Cortarão todas as árvores frutíferas, taparão todas as fontes de água e danificarão com pedras todos os campos de cultivo.

20 E aconteceu que, no dia seguinte, na hora do sacrifício da manhã, eis que água vinha descendo dos lados de Edom; e a terra se encheu de água.

21 Quando todos os moabitas ouviram que os reis tinham vindo para lutar contra eles, convocaram todos os que estavam aptos para a guerra, desde o mais novo até o mais velho, e tomaram posição nas fronteiras. 22 Os moabitas se levantaram de madrugada e, quando o sol raiou sobre as águas, viram que as águas diante deles estavam vermelhas como sangue. 23 E disseram:

— Isto é sangue! Certamente os reis se destruíram e se mataram um ao outro! Agora, moabitas, é hora de pegar os despojos!

24 Mas, quando eles chegaram ao arraial de Israel, os israelitas se levantaram e atacaram os moabitas, os quais fugiram deles. Os israelitas entraram na terra e também aí mataram os moabitas. 25 Arrasaram as cidades, e cada um lançou uma pedra em todos os campos de cultivo, e os entulharam. Taparam todas as fontes de águas e cortaram todas as árvores frutíferas. Só Quir-Haresete ficou com suas muralhas; mas os que atiravam com fundas a cercaram e atacaram.

26 Quando o rei de Moabe percebeu que estava perdendo a batalha, tomou consigo setecentos homens armados com espada para abrir caminho e chegar até o rei de Edom, porém não puderam. 27 Então pegou o seu filho primogênito, que havia de reinar em seu lugar, e o ofereceu em holocausto sobre a muralha. Houve grande ira contra Israel e, por isso, eles se retiraram dali e voltaram para a sua própria terra.

1 ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה׃

2 ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו׃

3 רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה׃

4 ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃

5 ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל׃

6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל׃

7 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃

8 ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃

9 וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם׃

10 ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃

11 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו׃

12 ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום׃

13 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃

14 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך׃

15 ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה׃

16 ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים׃

17 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃

18 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃

19 והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃

20 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים׃

21 וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול׃

22 וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם׃

23 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב׃

24 ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב׃

25 והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה׃

26 וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו׃

27 ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ׃